אל פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי
מח"ל 7 ת.ד. 49333
ירושלים
מצורף בזה פסק דין.
בית המשפט המחוזי בירושלים
כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014
תאריך
מכתב מלווה
icer
Der
5
255
13
30 מרץ 2014
טלפון מרכז מידע: 077-2703333
2/ Ble
מזכירות בית המשפט
CLIC
tudtę tuNLIL
07 -£0- 08
Gedgratu auli (LLAGIO
CALL CAcdkg
עש"א 49681-10-13 גוסקוב נ' כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב אליו הואצלו
סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת לפי פקודת הרופאים
המערער
המשיב
.1
.2
א.
בית המשפט המחוזי בירושלים
כב' השופט בן-ציון גרינברגר
ב.
ג.
לפניי ערעור על החלטת כב' השופט (בדימוס) אי סטרשנוב, אליו הואצלו סמכויות שרת
הבריאות בענייני משמעת לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) התשל"ו – 1976 (להלן :
"הפקודה"), מיום 16.9.13, בעניינו של המערער (להלן: "ההחלטה").
דייר יבגני גוסקוב
ע"י ב"כ עו"ד ארן קייזמן
–
המערער הינו רופא משפחה, אשר הורשע בעבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423
לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") (מספר עבירות); ובקבלת דבר במרמה לפי סעיף
415 לחוק (מספר עבירות). על פי גזר הדין שניתן בעניינו מיום 6.9.12, המערער הודה והורשע,
במסגרת הסדר טיעון, בכך שבמספר רב של הזדמנויות, במהלך השנים 2005 – 2009, בהיותו רופא
במרפאה פרטית בקרית גת, בה עבד במסגרת קופת חולים מכבי שירותי בריאות (להלן: "מכבי"),
גרם לרישומים כוזבים ברישומי הקופה, באופן שנחזה כאילו התייצבו מטופלים במרפאתו, נבדקו,
אובחנה אצלם מחלה ונרשמו להם תרופות, בעוד שבפועל, המטופלים לא שהו אז בארץ. לביצוע
העבירות האמורות נקט המערער במספר שיטות:
25 מרץ 2014
כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב אליו הואצלו
סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת לפי פקודת
הרופאים
פסק דין
הוא טלפן למשרדי סניף הקופה בקרית גת ומסר למזכירה כי יושב מולו מטופל שנזקק
לטיפול, אך הגיע ללא כרטיס מגנטי, מסר מספר תעודת זהות והזמין כרטיס זמני.
הוא טלפן למשרדי הסניף, טען שנמצא מולו מטופל הנזקק לטיפול אשר איבד את הכרטיס,
והזמין כרטיס קבוע חדש.
הוא ציין סיבות ביקור והוציא מרשמים רפואיים, בידיעה שהמטופלים אינם בארץ.
1 מתוך 9
LOLIL UNILLE
Cudcę CUNLIL
0£ -£0- 07ל
Gudaug data tua
CALL LAAGALA
1
Nano
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
.3
עוד צוין, כי פרטי הפרשה נחשפו רק במהלך שנת 2010, לכשנודע לקופת החולים באקראי כי
אחד המטופלים כלל לא נמצא בישראל, או אז פתחה בחקירה מקיפה.
.4
בית המשפט המחוזי בירושלים
בעקבות מצג השווא, המערער קיבל במרמה כספים מהקופה כדלקמן: באישום הראשון :
קיבל עבור 14 מטופלים לכאוריים, סכום של 18,240 ₪; באישום שני: ב-197 הזדמנויות שונות
העביר במחשב את כרטיסו של ג' טבולוב, מטופל שעזב את הארץ בנובמבר 2005, וגרם לרישום כוזב,
כאילו טבולוב התייצב לפניו וטופל. על יסוד כך קיבל במרמה במהלך 4 רבעונים סכום של 1,320 .
כן הנפיק מרשמי תרופות לטבולוב, וניצל את העובדה כי האחרון היה חולה אונקולוגי סופני שהוכר
כנרדף מלחמות הנאצים, הגדרה הפוטרת אותו מתשלום עבור תרופות ושירותים שונים. ב-197
הזדמנויות שונות, המערער הנפיק מרשמים לתרופות על שמו של טבולוב, ושלח את המזכירה שלו
לקבלת התרופות בבית מרקחת, כשמדובר במגוון של תרופות שאין להם קשר למחלתו של טבולוב.
עוד מכר לאדם אחר משאפים שרכש בדרך זו. סהייכ קיבל במרמה סכום של 60,000 ₪.
.5
25 מרץ 2014
בגזרו את דינו של המערער, בית המשפט התחשב בעבירות החמורות בנסיבותיהן, בעובדה
שהמערער הביע צער וחרטה וכי כבר פיצה את הקופה על הנזק הכלכלי, וכן במחיר האישי הכבד
שהמערער משלם; וגזר על המערער 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, 12
חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות בהן הורשע, וקנס בסך 80,000 ₪
.6
לאור הרשעתו הוגשה קובלנה משמעתית נגד המערער, מכוח סעיפים 41(1) ו-41(5) לפקודה,
על כי התנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה וכי הורשע בעבירה פלילית.
.7
לפני ועדת המשמעת שהתכנסה לדון בעניינו של המערער לפי סעיף 44(א) לפקודה, טען בייך
הקובל כי יש להשית על המערער עונש התליית רישיון למשך חמש שנים. ב"כ המערער לא הכחיש
בפני הוועדה כי עונש ההתלייה הינו עונש הולם בנסיבות העניין, אלא שיש הטיל את העונש האמור
לתקופה קצרה יותר, על מנת לאפשר לו להשתקם ולחזור למעגל העבודה. בין היתר ציין כי אשתו
של המערער עזבה אותו והוא מחויב בתשלום מזונות לשני ילדים, ומתגורר עם אביו.
ביום 19.8.13 ניתנה החלטת הוועדה. הוועדה סקרה את טענות הצדדים וקבעה כי המערער
עשה שימוש לרעה באמון שניתן בו בהיותו רופא; מעל באמון שנתן בו המעביד ושלח יד בכספי קופת
חולים מכבי; מעל באמון שנתנו בו המטופלים כאשר רשם רשמים ותכשירים רפואיים הנחזים
ככאלה שניתנו למטופלים, ולקח אותם לעצמו. במעשיו פגע המערער באמון הציבור במי שהורשה
לעסוק ברפואה אנשים הגונים ונקיי כפיים, ומעל באמון מערכת הבריאות כולה. המעשים
החמורים שביצע נעשו על פני תקופה ארוכה של חמש שנים, והם נמנים על המקרים המחייבים
החמרה בענישה, על מנת להעביר מסר ברור למערער, לעמיתיו למקצוע וכן לציבור. עם זאת, הוועדה
2 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
.8
דחתה את עמדת הקובל שיש להטיל עונש התלייה של חמש שנים, והמליצה על התליית רישיון
המערער למשך שלש שנים.
החלטת המשיב
בהחלטת המשיב נשוא הערעור שלפניי, בה אימץ את המלצת הוועדה, נסקר הרקע העובדתי
והקובלנה; בקשת בייב הקובל להטיל עונש של חמש שנות התלייה ובקשת ב"כ המערער להתחשב
בנסיבותיו האישיות, כאשר נשאר ללא מקור פרנסה, עם חובת מזונות; ואת המלצת הוועדה; וקבע
כדלקמן :
טענות הערעור
בית המשפט המחוזי בירושלים
החלטה
..9
.8
25 מרץ 2014
שיקולי הוועדה בבואה להמליץ להטיל על הנקבל אמצעי
משמעת ראוי מקובלים עליי, במיוחד נוכח חומרת מעשיו הנלוזים
והמכוערים, שנעשו למען בצע כסף, תוך הפרת אמון המטופלים שלו,
מעסיקתו קופת החולים, והציבור כולו.
הוועדה אמרה את דברה בלשון נחרצת, בין היתר כמפורט בסעיף 7
לעיל, ואין צורך להוסיף על דבריה השקולים והנכוחים.
.9
הענישה המומלצת על-ידי הוועדה אף תואמת את הפסיקה הקיימת
בנדון, ובמיוחד את ההחלטה בתיק 9-13 המשנה למנכ"ל משרד
הבריאות נ' ד"ר רדא תורכי (מיום 13.4.13), שנסיבותיו דומות ביותר
לנסיבות המקרה דנן, ושגם בו הוטל אמצעי משמעת של התלייה
לתקופה של שלוש שנים.
אשר על כן, הנני מחליט להתלות את רישיונו של הנקבל, ד"ר
יבגני גוסקוב, מלעסוק ברפואה למשך שלוש שנים"
כן המליץ המשיב בסוף ההחלטה, כי משרד הבריאות יפרסם החלטה זו ברבים, נוכח העובדה
שלאחרונה אירעו מקרים לא מעטים מהסוג הזה או דומים לו.
בערעור שלפניי טוען המערער כי החלטת המשיב, המתבססת על החלטת הוועדה, אינה
מביאה לידי ביטוי כנדרש, את נסיבותיו האישיות של המערער. לדבריו, הוועדה עשתה את עבודתה
נאמנה עת סקרה בהרחבה את כל טיעוני ב"כ המערער, ופרשה את הטיעונים בפני המשיב במסגרת
המלצתה אליו; ברם, לטענת המערער, אין בהמלצת הוועדה ובהחלטת המשיב התייחסות עניינית
לשיקולים לקולא. לסברתו, הוועדה והמשיב לא העניקו לנסיבותיו האישיות את המשקל המתאים,
3 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
בית המשפט המחוזי בירושלים
וכי כפי שנקבע בעניינו של דייר אדגר סבין, ישנם מקרים מסוימים בהם תביא התחשבות בנסיבות
אישיות להקלה ניכרת בסנקציה המשמעתית.
.10
בהקשר זה מציין המערער, כי המשיב טעה בכך שבניגוד לבית משפט השלום, הוא התעלם
לחלוטין מן העובדה שהמערער שילם לקופת חולים מכבי סכום כסף גדול לכיסוי חובותיו, ואף
שילם קנס משמעותי במסגרת ההליך הפלילי.
25 מרץ 2014
.11
מוסיף המערער וטוען כי הוועדה טעתה בכך שלא הבחינה כדבעי בין עניינו של המערער לבין
עניינו של דייר רדא תורכי, והסתמכה עליו לצורך קביעת מתחם הענישה ההולמת בעניינו של
המערער. מעשיו של דייר תורכי כללו רישום אבחנות פיקטיביות בתיקי מבוטחים, כמו גם הדפסת
מרשמים כוזבים, אשר היו עלולים לגרום נזק למטופלים ולסכנם באופן ממשי; בעוד שהנזק שנגרם
ממעשיו של המערער הינו נזק כלכלי בלבד לקופת חולים "מכבייי
כן טוען המערער, כי המשיב טעה בקובעו שהעבירות בהן הורשע המערער, הן כאלו שמעצם
טבען, יש בהן פגם מוסרי הממיט קלון על עושיהן. לטענתו, הערכת אופיים המוסרי של המעשים
הפליליים שביצע, צריכה להיבחן בהקשר של מקצוע הרפואה; ואין דין רופא המנצל את מעמדו
כרופא כדי לבצע, לדוגמא, מעשה מגונה במטופל או ליטול שוחד מחולה, כדין העבירות אותן ביצע
המערער בענייננו.
12. לבסוף, המערער טען כי פרש לפני הוועדה מקרים רבים בהם הורשעו רופאים בעבירות
חמורות ביותר ובכל זאת ספגו עונשים קלים בהרבה מן העונש שביקש הקובל להטיל עליו; ולטענתו,
באותם מקרים הוטלו עונשים קלים אף מן העונש עליו הומלץ בוועדה ואשר נקבע על ידי המשיב.
.14
13. על כן, מבקש המערער כי בית המשפט יקבל את הערעור ויפחית משמעותית את העונש
שהוטל עליו.
במהלך הדיון שהתקיים לפניי, הוסיף וטען ב"כ המערער כי המערער לא חשב שמעשיו הם
עבירה, והוא לא עשה זאת למען בצע כסף. מעדותו במשטרה עולה שאת המשאפים שקנה במחיר
חלקי, לא מכר במחיר מלא, כך שמעשיו אפשרו למטופלים אחרים להשיג את המכשירים במחיר
מוזל. כן לגבי האישום הראשון הוסיף, כי מדובר במטופל של המערער הזקוק לתרופות כרוניות אשר
קיבל מידי חודש, וכי מסתבר שאותה מטפלת שכחה לומר שאותו אדם כבר לא נמצא בארץ והיא
כנראה מכרה את התרופות האלה".
4 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
עש"א 49681-10-13 גוסקוב ני כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב אליו הואצלו
סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת לפי פקודת הרופאים
טענות ב"כ המשיב
.16
ב"כ המשיב טוען כי ההחלטה התקבלה לאחר שכל החומרים הרלוונטיים בעניין המערער
הועמדו לפני המשיב. מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר בחינה מעמיקה של הנסיבות והשיקולים
השונים, ומדובר בהחלטה סבירה ומידתית שניתנה על סמך שיקולים ענייניים ומקצועיים. המשיב
התייחס לשיקולים לקולא, וציין את הנסיבות האישיות לקולא שפירט בייכ המערער בפני הוועדה.
בית המשפט המחוזי בירושלים
באשר לטענת המערער כי יש להבחין בין המקרה שלו לבין זה של דייר תורכי, טוען ביכ
המשיב כי אין מקום לאבחנה זו. הלכה למעשה שניהם ביצעו את אותם מעשים, שכן שניהם זייפו
ביקורים של מטופלים אצלם, לרבות מתן אבחנות רפואיות ומרשמים כוזבים. זיוף רשומה רפואית
מהווה פגיעה במטופלים, שכן רופאים נסמכים על הרשומות הרפואיות במהלך אבחון חולים.
מסיבה זו, הרישומים הכוזבים כגון אלה שביצע המערער, עשויים לגרום בעתיד לאבחנות שגויות
למטופלים אלו, ולגרום להם נזק; ועל אף שהמטופלים הללו שוהים בחו"ל, הם לא ביטלו את
התקשרותם עם קופת החולים, כך שאין לשלול את האפשרות הסבירה כי בשלב כלשהו יחזרו
לישראל. עוד צוין כי העבירות שביצע המערער בוצעו במשך שנים רבות ובמספר רב של הזדמנויות.
.17
25 מרץ 2014
ב"כ המשיב ממשיך וטוען, כי יש לדחות את טענת המערער כי המשיב טעה בכך שלא שקל
לקולא את העובדה שהמערער החזיר את הכסף לקופת החולים, ואת העובדה שחויב בקנס בהליך
הפלילי. לטענתו, אין לקשור עובדות אלו לעניין העונש המשמעתי. יתירה מזו, טוען בייכ המערער כי
העובדה שהוטל על המערער קנס כספי משמעותי מעידה על כך שלסברת בית המשפט, מעשיו של
המערער נחשבו כחמורים וכי על כן הצדיקו הטלת קנס שכזה; כך שאם בכלל, יש לשקול את הטלת
הקנס כשיקול לחומרא.
בנוסף, עיון בהחלטת המשיב מגלה כי הוא אכן התייחס לקנס בין מכלול שיקוליו.
באשר לטענה כי אין קלון של פגם מוסרי בעבירות אשר ביצע המערער, נטען, כי כפי שהוסבר
בהחלטת הוועדה, מדובר בעבירות מרמה, אשר באופן אינהרנטי מטילות דופי ביושרם של עושיהן.
מעשיו של המערער, שבוצעו ממניע של בצע כסף, תוך הונאת קופת החולים וניצול מטופלים שלא
בידיעתם, באופן אשר עלול בעתיד אף לפגוע בבריאותם, מעידים בהכרח על פגם מוסרי חמור, אשר
אינו עומד בקנה אחד עם הרמה המוסרית המצופה מהעוסקים במקצוע הרפואה.
.18
.19
לגבי הטענה כי המשיב צריך היה להתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, כפי שנקבע
בעניינו של דייר אדגר סבין (ע"א 50/91 ד"ר אדגר סבין נ' שר הבריאות, פייד מז(1) 27 (1993)), הרי
שגם בעניין ההוא נאמר כי מידת המשקל שיש לייחס לנסיבות אישיות משתנה ממקרה למקרה. כמו
5 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
בית המשפט המחוזי בירושלים
כן, כבר נפסק בעייא 10979/04 דייר לאור נ' שר הבריאות, פייד נט(6) 357 (2005), כי השיקול המרכזי
בהליכים המשמעתיים הינו השיקול של הגנה על האינטרס הציבורי, בשמירה על רמתו, כבודו,
תדמיתו הראויה ותפקודו הראוי של מקצוע הרפואה, מניעת הישנות עבירות משמעת, ואמון הציבור
ברופאים, כך שהשיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת הם משניים, אם בכלל יש לשקלם.
.20
מכל מקום, לטענת ב"כ המשיב הוועדה אכן שקלה את נסיבותיו האישיות של המערער,
וההחלטה בעניינו התקבלה לאחר בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים.
25 מרץ 2014
במסגרת הדיון הוסיף בייכ המשיב למען הזהירות, כי אין הוא סבור כי עליו להתייחס לכל
טענה וטענה שהמערער העלה לפני הוועדה, וגם אם יש חוסר בהנמקת ההחלטה, אין בכך כדי לפגוע
בתוצאות ההחלטה ובסבירותה.
.21
דיון והכרעה
מן המפורסמות הוא כי בית המשפט אינו נוטה להתערב באמצעי המשמעת שהוטלו במסגרת
הדין המשמעתי, אלא אם כן נפל פגם בהחלטת המשיב היורד לשורשו של ההליך, ויש בו כדי לפגוע
בכללי הצדק הטבעי (ראו ע"א 10979/04 ד"ר לאור נ' שר הבריאות, פייד נט(6) 357, 363 (2005)).
לעניין זה, יפים הם דבריה דלהלן של כב' השופטת מזרחי בעש"א 364/08 תייסיר חמאדה נ' מדינת
ישראל- משרד הבריאות (13.02.12):
.22
הלכה היא כי אין ערכאה זו נוטה להתערב באמצעי המשמעתי שנקבע
על ידי הגורמים המוסמכים, אף אם הוא סוטה לטעמה במידת-מה
לחומרא או לקולא. רק סטייה מהותית לצד זה או אחר, משגה מהותי
בשיקול דעת, או הטלת עונש המחטיא באופן ברור וגלוי את מטרתו,
יצדיק התערבותו של בימ"ש זה … גדר ההתערבות בהחלטות הניתנות
על ידי שר הבריאות בהליכים משמעתיים, הינו מצומצם למדי ומוגבל
לאותם המקרים שבהם נפל משגה מהותי בשיקול דעתו."
משכך, רק אם בהחלטת המשיב נפל משגה מהותי בשיקול הדעת, והחלטתו חורגת חריגה
מהותית ממתחם הסבירות, ימצא בית המשפט לנכון להתערב בהחלטתו.
בענייננו, הגעתי לכלל מסקנה כי טענות המערער אינן מצביעות על פגם שכזה, ועל כן אים
מקום להתערב בהחלטת המשיב במקרה דנן. כפי שקבע המשיב, מעשיו של המערער נלוזים, ונעשו
למען בצע כסף. המערער הפר את אמון המטופלים שניתן בו, את אמון קופת החולים אשר העניקה
לו תשלום בגין רישומי הביקורים הפיקטיביים שערך, ואמון הציבור בכללותו. לא ניתן להתעלם
מהכמות העצומה של זיופי רשומות ומרשמים בהם הורשע המערער – מאות מקרים, שנפרשו על פני
6 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
עש"א 49681-10-13 גוסקוב נ' כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב אליו הואצלו
סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת לפי פקודת הרופאים
.23
חמש שנים. לא זו אף זו, הרי הפרשה נתגלתה רק במקרה, ויש להניח כי אלמלא כן היה המערער
ממשיך במעשיו. מעשי המרמה של המערער ערבו את מזכירתו, והמערער אף ניצל את אנשי מרפאת
קופת החולים, כאשר התקשר וטען כי מולו יושבים מטופלים אשר כלל לא היו שם. בנסיבות אלו,
קשה למצוא שיקולים לקולא לגופו של עניין בביצוע בעבירות.
25 מרץ 2014
.24
אין בידי לקבל את טענת ב"כ המערער כי העבירות בהן הורשע המערער, הן אינן מסוג
העבירות שמעצם טבען פגומים בפגם מוסרי הממיט קלון על עושיהם, כפי שקבע המשיב. המערער
ניצל לחלוטין את תפקידו לשם ביצוע העבירות ולהשגת רווח כספי על חשבונם של הקופה ושל
החולים. המעשים קשורים ותלויים בתפקידו כרופא, ואין ספק שאיכות וכמות המעשים מטילים
פגם מוסרי משמעותי במערער, אשר אינו עומד בקנה אחד עם הרמה המוסרית המצופה מהעוסקים
במקצוע הרפואה.
כמו כן אציין, כי עניינו של דייר תורכי, אליו מפנה המשיב בהחלטתו, אכן דומה לעניינו של
המערער. דייר תורכי שימש כרופא במרפאה עצמאית, בה טיפל, בין היתר, במבוטחי קופת חולים
מכבי. במועד כלשהו, עקב תיקון תקלה במערכת המחשוב של מכבי, גילה דייר תורכי כי ניתוק יזום
של כבל התקשורת מאפשר לו גישה לתיקיהם הרפואיים של המבוטחים, באמצעות הקלדה של
מספרי זהות, וללא צורך בכרטיס מגנטי. מאז, במשך שלש שנים יצר 60 – 90 ביקורים פיקטיביים
ברבעון, רשם אבחנות רפואיות בדויות ומרשמים פיקטיביים לתרופות ללא ידיעת המטופל. כן נהג
להדפיס את המרשמים, על מנת ליצור מראית עין של צורך אמיתי במרשם. עבור הרישומים
הפיקטיביים קיבל דייר תורכי ממכבי 217,000 . ויצוין, כי גם דייר תורכי החזיר למכבי את כל
הכספים שקיבל שלא כדין, ובכל זאת בגין העבירות בהן הורשע זיוף מסמך בכוונה לקבל
באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, ושימוש במסמך מזויף – נגזרו עליו ששה חודשי מאסר בפועל
שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 100,000 ₪.
ויוער, כי עצם פעולות רישום ביקורים פיקטיביים, אבחנות רפואיות ומרשמים פיקטיביים,
זהות אצל המערער ודייר תורכי. גם צודק ב"כ המשיב בטענתו כי רישומים אלו אינם פוגעים רק
בקופה, כיון שהם עלולים לגרום נזק למטופלים עצמם; והגם שהם נמצאים בחו"ל, הרי כל עוד לא
ביטלו את התקשרותם עם קופת החולים בארץ, הפוטנציאל לשימוש ברישומים ממשיך להתקיים,
על כל הסיכון הכרוך בכך. בעניין זה, טענת ב"כ המערער כי יש להבחין בין מקרה זה לעניינו של דייר
תורכי – תמוהה. אמנם דייר תורכי רשם יותר ביקורים פיקטיביים בהשוואה למערער; ברם, מאידך,
בעניינו של המערער היו התנהגויות חמורות יותר, ובין היתר, העובדה שהתקשר לקופת החולים,
והעיז לטעון כי מולו יושב מטופל ששכת או איבד את כרטיסו, זאת כדי שתשלח אליו כרטיסי
מטופלים, בהם עשה שימוש כדי לבצע מעשי מרמה ולהונות את הקופה. מדובר במרמה שנעשתה
באופן אקטיבי ובולט יותר, בהשוואה לניתוק כבל תקשורת, שהוא האמצעי בו נקט דייר תורכי. כמו
7 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
.25
בית המשפט המחוזי בירושלים
כן, בשונה מדייר תורכי, המערער הדפיס את המרשמים ושלח את מזכירתו לקנותם בבית המרקחת,
ומכרם לצד ג'. כמו כן יצוין, כי מעשי המערער נמשכו חמש שנים, בעוד שמעשיו של דייר תורכי
נמשכו לתקופה קצרה יותר של שלש שנים.
.26
25 מרץ 2014
מכל מקום, ניכר כי לא נפל כל פגם בהשוואה שעשה המשיב לעניינו של דייר תורכי, ועל כן,
אני דוחה את טענת בייכ המערער לעניין זה.
.27
כן אני דוחה את טענת ב"כ המערער שהעלה בדיון לפניי, בנוגע לעצם הרשעתו בהליך הפלילי,
כשלטענתו, המערער כלל לא חשב שהוא עובר עבירה. לאחר שהמערער הורשע על פי הודאתו
בעובדות כתב האישום, אין ביכולתו בהליך זה לעורר סימני שאלה באשר לנכונות העובדות אשר
בגינן הורשע, או על עצם הכרעת הדין, לפיה המערער אכן ביצע את העבירות שיוחסו לו; ומוטב היה
שלא להעלות טענה זו כלל. העובדות בהן הודה המערער הן מובהקות בחומרתן, מפאת עצם מעשי
המרמה, ולא ניתן עתה להעלות טענה כי המערער לא היה מודע לכך שמדובר בעבירה.
באשר לטענת המערער כי החלטת המשיב הינה שטחית ואינה מנומקת דיה, כבר נקבע
בפסיקה כי המשיב יכול לבסס את החלטתו על דו"ח ועדת המשמעת שהוגש לו. במקרה כזה, אין
חובה לנמק את ההחלטה, ודי בהפניה לדויית המנומק:
"…על פי הרכבה ומכוח סמכויותיה, היא [הוועדה ב.ג.] כלי רב
חשיבות ורב משקל בבירור העניין ובגיבוש המסקנות המתבקשות, עד
שהשר יכול, לאחר עיון בדו"ח שהוגש לו, לבסס החלטתו באשר
לסנקציה הראויה על ממצאי הוועדה ועל המלצותיה ואף לאמצם, ככל
שיראה לנכון. במקרים כאלה הפנייה לדו"ח הוועדה המנומק מייתרת
הנמקה ספציפית של החלטת השר" (ע"א 4693/90 סוסאן נ' שר
הבריאות, מה(1) 714 (1991); ע"א 6936/00 שאמי נ' שר הבריאות, פייד
נה(5) 619,599 (2001)).
עוד נאמר כי יש להתייחס להחלטת השר, ולדויית הוועדה על נימוקיה, כאל מקשה אחת, ואם
בחר המשיב לנמק את החלטתו בצורה מסוימת ולהדגיש פרטים מסוימים, אין בכך בכדי לגרוע
מההנמקה הכוללת שבדויית הוועדה (עייש (י-ם) 444/07 חיים וייס נ' מדינת ישראל
הבריאות (16.9.08)).
משרד
בנדון דנן, המשיב הפנה לנימוקי הוועדה, והתייחס לחלקם באופן ספציפי (ויצוין כי בהודעת
הערעור נאמר כי הוועדה ביצעה עבודתה נאמנה בהגישה דויים מפורט). אף לעניין טענת המערער כי
הוועדה לא התייחסה לטענתו כי יש להבחין את עניינו ממקרהו של דייר תורכי, הגם שהטענה עצמה
8 מתוך 9
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
.28
צוינה בדויית הוועדה, הרי שהמשיב מתייחס לכך במפורש, וקובע כי נסיבותיו דומות ביותר למקרה
דנן, ובכך דחה את טענת המערער אף לעניין זה.
אם כן, עיננו רואות כי אין פגם בדרך ההנמקה בהחלטה, ודין טענה זו להידחות.
סיכוס
בית המשפט המחוזי בירושלים
.29
מן המקובץ עולה, כי בהתחשב בנסיבות העבירות, בעונשי משמעת שבמקרים דומים, וגם
לאחר שיקול נסיבותיו האישיות של המערער, העונש שנגזר על המערער הוא סביר ומידתי, ואין
עילה להתערב בה.
.30
אי לכך, דין הערעור להידחות והוא נדחה בזה.
ניתן היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.
בן-ציון גרינברגר,שופט
9 מתוך 9
25 מרץ 2014
בית המשפט המח* *של*
אני מאשר
י מקור
שנה עתה זה נכון ומ
מזכיר ראשי
3003
תאריך
38
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
