פורטל הרפואה של ישראל
לדעת יותר על רופאים, מטפלים ונותני שירות בתחומי הבריאות והרפואה!
כנגד הרופא קיימת חקירת משטרה ובדיקה של משרד הבריאות בקשר למעורבותו בהליך שאיבת/המסת שומן בשנת 2024 שהסתיים במטופלת בתרדמת.התובע של משרד הבריאות הגיש בקשה לפי סעיף 44א. הצדדים הגיעו להסכמה לפיה רישיונו של ד"ר סיידה יוגבל כך שלא יעסוק ברפואה פרטית כלשהי ויותר לו לעסוק ברפואה רק בקופות חוליםובבתי חולים מוכרים ומורשים כדין ובכפוף לאישור היועץ המשפטי של קופות החולים ובית החולים כמו כן, ד"ר סיידה לא יעסוק באופן כלשהו בטיפולי שאיבת או המסת שומן והכל כמפורט בבקשה המוסכמת להגבלת רישיונו.ועדת המשמעת המליצה לקבל את הגבלת רישיונו של ד"ר סיידה כמפורט בבקשה המוסכמת. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קיבל את המלצת הועדה.
בתאריך 19.12.21 הובאה מטופלת לחדר המיון של ביה"ח "בני ציון" לאחר שנפלה, שם נבדקה ע"י הרופאה התורנית במיון פנימי. המטופלת התייצגה עם בעיה משולת של טראומה יחד עם בעיות פנימיות, הוצגו שינויים בא.ק.ג, דהסטרציה והיפוגליקמיה. בבדיקה נראתה המטומה פריאורביטלי. המטופלת היתה במצב מעורפל. היא נבדקה ע"י מספר יועצים, תורן אורתופדיה ותורן כירורגי, ולאחר התיעצות בע"פ עם קרדיולוגית נקבע שהמטופלת מעורפלת הכרה וישנו חשד לשבר בעמוד השידרה.הואיל ובני ציון אינו ערוך לטיפול בטראומה מורכבת, הוחלט להעבירה לרמב"ם. באזור השעה 3:15 המטופלת הגיעה לרמב"ם במצב קשה מאוד, עברה החייאה וכעבור כחצי שעה מהגעתה, נקבע מותה.בקובלנה צוין כי הנקבל: "למרות הדיווחים בנוגע למצבה של המטופלת ולמצבה הלא יציב, לא הגיע הנקבל לראות את המטופלת לפני העברתה לרמב"ם". בקובלנה יוחסו לנקבל עבירות של רשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא מורשה והתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה.ועדת המשמעת המליצה להשית על הנקבל עונש של נזיפה, אך כב' הש' [בדימוס] אמנון סטרשנוב קבע, בין היתר, כי: "לצורך הרשעה בעבירה לפי סעיף 41(3) לפקודת הרופאים, יש להוכיח רשלנות חמורה, שפירושה סטייה משמעותית מסטנדרט התנהגות מקובל – דבר שלא התקיים במקרה דנן, כלל ועיקר. ספק בעיניי אם הוכחה רשלנות בכלל – שלא לומר רשלנות חמורה – וזאת נוכח טענתו ההגיונית של הנקבל – שהתקבלה על דעת הוועדה הנכבדה – כי לא היה טעם להגעתו לבני ציון, כאשר סוכם כבר ע"י הרופאים על העברת המטופלת לבית החולים רמב"ם, והאמבולנס היה כבר בדרכו לבני ציון.הוועדה עצמה קובעת כי מדובר לכל היותר בשיקול דעת מצד הנקבל "…וגם אם היה מוטעה, הרי שהטעות הייתה בתחום הסבירות בנסיבות העניין…" (סעיף 27 לדוח הוועדה). טעות בשיקול דעת – שגם הייתה בתחום הסבירות, כקביעת הוועדה הנכבדה – אינה מגעת, למיטב הבנתי, לכלל רשלנות, ובוודאי שלא מדובר ברשלנות חמורה.אשר על כן, הנני מחליט לזכות את הנקבל מהעבירה של רשלנות חמורה, לפי סעיף 41(3) לפקודת הרופאים. הרשעתו של הנקבל בעבירה של התנהגות בלתי הולמת, לפי סעיף 41(1) לפקודת הרופאים – תעמוד בעינה, נוכח הודאתו באשמה".
ד"ר זין אלדין הוא רופא מורשה אשר התובע של משרד הבריאות הגיש בעניינו בקשה להתליית רישיון לפי סעיף 44א לפקודת הרופאים. בבקשת התובע נכתב כי הצטבר מידע במשרד הבריאות המבסס יסוד לחשד כי גרם ברשלנות חמורה לפגיעה חמורה במטופלת.עוד מפרטת בקשת התובע כי המידע שהצטבר מבסס חשד לכך שבמהלך טיפול שאיבת/המסת שומן, לא ליווה את המטופלת בעת פינויה לבית החולים, גרם בסבירות גבוהה לזיהום במטופלת , עבד במשך מספר שנים כרופא יחיד במרפאה לביצוע שאיבות שומן מבלי שלמרפאה יש רישיון כדין, פעל בניגוד להתחייבות אישית כלפי משרד הבריאות בכך שהמשיך להפעיל המרפאה ללא רישיון כדין, במשך למעלה משלוש שנים נתן הוראות למתן תרופות למטופלים ללא תיעוד, במשך למעלה משלוש שנים לא תיעד את מהלך הטיפול במטופלים במרפאה.ביום 17.9.2024 , הסכימו הצדדים על כך שרישיונו של ד"ר אלדין יותלה, לתקופה של שישה חודשים. ועדת המשמעת המליצה למשנה לקבל את הסכמת הצדדים. המשנה למנכ"ל נתן תוקף להמלצה ולהסכמת הצדדים, רישיונו של הרופא הותלה למשך 6 חודשים.
הנקבל החזיק למכירה תכשירים ומכשירים שאסור לו למכור בבית מרקחת. תחת אחריותו המקצועית של הנקבל נופקו תכשירי קנאביס שלא בידי רוקח. תחת ניהולו של הנקבל נופקו תרופות ותכשירים תחת רישומים כוזבים ונמצאו אי סדרים בניהול פנקס המרשמים בניגוד לסעיף 29(ב) לפקודת הרוקחים
בתאריך 30/7/24 הגיש התובע הראשי של משרד הבריאות בקשה לפי סעיף 44א לפקודת הרופאים שעניינה התליית רישיונם של המשיבים – ד"ר נטליה כץ, ד"ר דיב דאוד, ד"ר סיימון לוי, וד"ר ג'לאל בטחיש – לעסוק ברפואה. הבקשה נסמכת בעיקרה על חומרת מעשיהם של המשיבים העולה מכתב אישום שהוגש כנגדם בתאריך 21/7/24 בו הואשמו בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות באלפי מקרים. המשיבים חברו לחברת "פרומדיס" ופעלו במסגרתה, שלא כדין, כרופאים מאשרים למתן אישורים ללקוחות הפרטיים של החברה תמורת תשלום. במסגרת הפעילות העבריינית פעלו עובדות החברה להשגת המלצות שהכילו תוכן כוזב, שנחזו להיות המלצות רפואיות פסיכיאטריות לשימוש רפואי בקנביס. לד"ר בטחיש יוחסה בכתב האישום גם עבירה לפי פקודת מס הכנסה. במהלך הדיון הציגו הצדדים הסכמות לגבי הסדר טיעון, במסגרתו יוגבלו רישיונותיהם של המשיבים, בהגבלות משתנות בהתאם לתחום עיסוקו ומקום עבודתו של כל אחד מהמשיבים, וטענו בפני הוועדה לנימוקים לקבלת הסדר הטיעון. חברי הוועדה נחלקו בדעתם. דעת המיעוט (עו"ד זמירה גולדנר) סברה כי יש להמליץ על הגבלת רישיונם של הרופאים, כל אחד בהתאם לנסיבותיו שלו (ובהתאם להסדר הטיעון שסוכם עם עורכי דינם). דעת הרוב (ד"ר יוסף בר ופרופ' חווה טבנקין) סברו כי יש להמליץ על התליית רישיונם של הרופאים לחצי שנה. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קיבל את דעת המיעוט של חברת הוועדה והחליט להגביל את רישיונם של הרופאים כל אחד בהתאם לנסיבותיו ובשינויים מסוימים מאלה שחברת הוועדה המליצה עליהם- והכל כמפורט בהחלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.
מדובר במקרה של רוקח שנמצא אשם בכך שהגיש מסמך מזויף לבית החולים רמב"ם, שהחזיק בבתי המרקחת תכשירים ותרופות וניפק תכשירים המיועדים לרקיחה או המשמשים לרקיחה ללא ראיה לכך שהתקבלו מבית מסחר לתרופות, מוסד מוכר או גוף שעומד בהוראות החוק. הנקבל גם נמצא אשם בכך שהשתמש בבית המרקחת כבית מסחר לתרופות וכן שהפעיל את בית המרקחת ללא נוכחות של רוקח אחראי.הצדדים הגיעו להסדר טיעון שלפיו הנקבל יודה במיוחס לו בכתב הקובלנה וכי יושת עליו אמצעי משמעת של 3 שנות התליה. ועדת המשמעת קיבלה את הסדר הטיעון (נוכח נסיבות אישיות חריגות שהוצגו בפניה) והחליטה להשית על הנקבל התליה למשך 3 שנים.
כנגד הרופא הוגשה קובלנה ועל פיה ביום 7.2.2018, שימש דר' אלסייד עבד אלמגיד, שהינו רופא מורשה, אשר קיבל את רשיונו רק כחמישה חודשים לפני מועד זה, כרופא במוקד הרפואי "טרם" בקרית גת באותו מועד, הגיעה למוקד טרם הילדה כבת ארבע, כשהיא סובלת משלשולים מרובים, הקאות וחולשה כללית. הנקבל איבחן את הילדה כסובלת מהתייבשות, והחל במתן תמיסת מינרלים, שלא צלחה שכן הילדה הקיאה אותה. הנקבל נתן לילדה עירוי נוזלים בכמות של 300cc , ובעקבות כך נרשם כי "יש שיפור במצבה". לאחר מכן, שוחררה הילדה לטיפול בקהילה, במידת הצורך. זמן מה לאחר שחרורה לביתה, החמיר מצבה של הילדה, ובעת שהועברה באמבולנס לבית החולים, היא נפטרה.הקובלנה ייחסה לרופא רשלנות חמורה והתנהגות בלתי הולמת. ועדת המשמעת החליטה לזכות את הרופא מהרשלנות החמורה, אך הרשיעה אותו בהתנהגות בלתי הולמת- בכך שלא ביצע בדיקת מדדים טרם השחרור וכי לא רשם רישום מלא ומדויק של רשומה רפואית. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הרופא יודה בכתב הקובלנה ויושתו עליו חודשיים של התליה. הוועדה דחתה את הסדר הטיעון והמליצה על התליה לחודש ימים וכב' השופט [בדימוס] א. סטרשנוב אישר המלצתה ביום 11.11.2024.
התובע של משרד הבריאות הגיש בקשה לפי סע' 44א לפקודת הרופאים ובה צוין כי החל משנת 2014 ועד למועד מעצרו, התעניין המשיב בתכנים ובפרסומים הנוגעים לפעילותו של ארגון דעאש, גלש במרשתת בערוצים ובאתרים יעודיים של הארגון האמור, צפה בסרטוני מלחמה של הארגון ובהם ירי, קרבות הפצצות הוצאות להורג ועוד, כאשר בחלק מהמקרים הוא צפה ושיתף תכנים אלו יחד עם אחרים; בנוסף הוברר, כי לאחר ה-7.10.2023 ועל רקע מלחמת חרבות ברזל, המשיב החליט להצטרף לארגון דעאש ובהמשך גם ביצע "ביעה" לאבו חפץ אלהאשמי אלקרשי, הח'ליף החדש של הארגן ובכך הצטרף כחבר בארגון;התובע של משרד הבריאות ביקש להתלות את רישיונו של הרופא למשך חצי שנה. הועדה המליצה על התליה לשישה חודשים, והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אישר המלצתה.
כנגד הנקבל הוגשה קובלנה שייחסה לו הגשת דוח על מצב ילדה, ללא חתימה או ידיעה אודותיה של מומחה; הגשת עבודה מועתקת בלימודים בשתי הזדמנויות במהלך 2016; התנהגות אלימה ואיומים לעמית במקצוע. אירוע – 2018;ועיסוק בפסיכותרפיה בניגוד לחוק. אירוע משנת 2018.בתום שמיעת עדויות ההגנה, אשר היה בהם להטיל ספק רב בהתרחשות חלק מהאירועים המפורטים (כך לדעת הוועדה), התקיים מו"מ בין הצדדים, אשר תוצאתו הסדר טיעון, לפיו הוגשה קובלנה מתוקנת, המייחסת לנקבל הגשת עבודה מועתקת בלימודים ב-2 הזדמנויות , במסגרת תהליך התמחותו כפסיכולוג חינוכי, כנדרש, בקורסים במדרשה הארצית, בעת ששימש כמתמחה בפסיכולוגיה חינוכית במועצה המקומית בערערה בנגב.הסדר הטיעון שהוגש ע"י הצדדים כלל: הגשת קובלנה מתוקנת; הסכמה כי הנקבל יודה בעובדות כתב הקובלנה ויורשע על פי הודאתו, בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע של פסיכולוג, עבירה בניגוד לסעיף 33(1) לחוק הפסיכולוגים, תשל"ז-1977.על הנקבל יוטל עונש של השעיה מעיסוקו כפסיכולוג למשך חודש ימים, אשר תרוצה במהלך שנת 2025.ועדת המשמעת קיבלה את הסדר הטיעון והחליטה להשית על הנקבל חודש של התליה.
כנגד הנקבל הוגשה קובלנה שייחסה לו החזקת נשק חם, מחסניות וקופסאות תחמושת, בבית המרקחת, שלא כדין.התובע הגיש בקשה להתליית רישיון לפי סעיף 56כא לפקודת הרוקחים (התליה המתאפשרת עוד לפני הדיון בקובלנה לגופו של ענין).בעקבות הסכמת הצדדים, החליטה הוועדה על התלית רישיונו של המשיב עד לפסק דין סופי בהליך הפלילי או עד למתן החלטה סופית בהליך המשמעתי נשוא תיק זה, לפי המוקדם.
התובע של משרד הבריאות הגיש בקשה להתלות את רישיונו של הרופא למשך ששה חודשים וזאת בהתאם לסעיף 44א לפקודת הרופאים. בקשת התובע הוגשה בעקבות כתב אישום אשר הוגש כנגד הרופא, בגין מעשה מגונה בנסיבות אינוס.מאחר והצדדים הגיעו להסכמה דיונית ומהותית, הועדה המליצה לקבל את שהוסכם בין הצדדים ובהתאם רישיונו של הרופא יותלה למשך חצי שנה (שבמהלכה כל צד יוכל להגיש בקשה לחידוש הדיון בשאלת ההתליה הזמנית). ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אישר את המלצת הועדה וההתליה הזמנית – כפועל יוצא.
הקובלנה מייחסת לנקבלת שכחת תיק אימוץ בחנות, שעניינו מסוגלות הורית ואפשרות להכריז על ארבעה ילדים כברי-אימוץ. לאחר שמונתה על ידי בית המשפט לבדוק נושא זה, הנקבלת חיוותה דעתה, שההורים הביולוגיים אינם מסוגלים לטפל בילדיהם וכי ראוי להעביר את הילדים למשפחות לאימוץ.הנקבלת שכחה את הקלסר, הקשור לחוות דעתה, בחנות לכלי כתיבה, השוכנת מתחת לבית המשפט, וזאת כמפורט בעדותה בעניין. הקלסר הכיל מידע חסוי ורגיש בקשר לתיק המתנהל ולחוות הדעת.ועדת המשמעת החליטה להשית על הנקבלת אמצעי משמעת של נזיפה, לאחר בחינה יסודית של טענות הצדדים.
נגד הנקבלת הוגשה קובלנה שמתבססת על כתב האישום המתוקן בו הודתה, כי החל משנת 2006 ועד הוצאתה של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק בנובמבר ,2015 היתה הנקבלת פעילה בה, ועסקה במסגרתה בפעילות של ה"מּוַראִּביַטאת" הקשורה להגנה על מסגד אל אקצא בהר הבית, פעילות בה המשיכה לעסוק גם לאחר הוצאת התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק. ביום 6.3.23 הנקבלת הודתה והורשעה בעבירות פליליות לרבות עבירות ביטחוניות חמורות שביצעה עבור ארגון החמאס אשר כוללות: מגע עם סוכן חוץ (2) מקרים, איסור פעולה ברכוש טרור (מספר מקרים), ניסיון לפעולה ברכוש טרור, קשר לפעולה ברכוש טרור וקבלת דבר במרמה (מספר מקרים). ועדת המשמעת החליטה לשלול מהנקבלת את רישיונה לצמיתות לאחר שנבחנו טענות הצדדים.
הנקבלת היא אחות מעשית שבתקופה הרלוונטית לקובלנה הועסקה בבית אבות . נגד הנקבלת הוגשה קובלנה על בסיס סרטון הוידאו אשר הוגש לוועדה ומתוכו עולה כי, בעת המשמרת, המטופלת מ' ישבה על כסא מחוץ לדלת חדרה בשטח המשותף הקומתי והנקבלת ניגשה אליה וניסתה לשכנע אותה להיכנס לחדרה. כאשר לא הצליחה לשכנע אותה, הנקבלת גררה את הכסא שעליו ישבה המטופלת לתוך חדרה וסגרה את דלת החדר. הכל תוך כדי שהמטופלת ישובה על הכסא הנגרר. לאחר כשתי דקות, המטופלת יצאה מחדרה. הנקבלת חסמה בגופה את ניסיונה של המטופלת להתקדם לעבר השטח המשותף הקומתי וכאשר המטופלת עקפה את הנקבלת, היא ניסתה למשוך את ידה של המטופלת. המטופלת התחמקה והתיישבה פעם נוספת על כסא מחוץ לחדרה. הנקבלת גררה את הכיסא עליו ישבה המטופלת לכיוון החדר. תוך כדי גרירת הכיסא, המטופלת נפלה לרצפה ונותרה שכובה על גבה על הרצפה. לא ברור מהסרטון אם המטופלת נפלה מיוזמתה או עקב גרירת הכיסא. בזמן שהמטופלת שכובה על גבה על הרצפה, הנקבלת לא ניגשה אליה ולא עזרה לה אלא הלכה והתיישבה בעמדת האחיות. לאחר כחמישים שניות, המטופלת התרוממה בעצמה וניסתה לשבת על כיסא בשטח המשותף הקומתי.בעת זו, הנקבלת יצאה מעמדת האחיות ומנעה מהמטופלת להתיישב על ידי הזזת הכיסא. האירוע הסתיים כאשר מטפלות אחרות ניגשו למטופלת ושוחחו עימה.ועדת המשמעת המליצה להשית על הנקבלת אמצעי משמעת של התלית רישיון למשך 3 חודשים. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות אישר את ההמלצה והשית על הנקבלת 3 חודשי התלייה.
כנגד הנקבל הוגשה קובלנה בגין מעשה מגונה במרמה שביצע במטופלת. על פי המיוחס לנקבל- במסגרת תשאול רפואי קצר , השיבה נפגעת העבירה, כי חלתה בקורונה לפני כחצי שנה בקורונה. בעקבות זאת, הורה לה הנקבל לפשוט את 2 החולצות שלבשה וביצע בה בדיקה שנחזית לבדיקת האזנה לריאות. במהלך בדיקה זו מישש את החזה באמצעות ידו האוחזת בסטטוסקופ למשך מספר שניות. בהמשך בעודה בחזייה בלבד, הורה לה לשכתב ולקום מספר פעמים כשהוא מתבונן בה. לאחר מכן התלבשה נפגעת העבירה והנאשם הורה לה לאחוז בידו בעת עריכת החיסון. נפגעת העבירה ציינה בפניו כי אין בכך צורך , אך הוא התנה את עריכת החיסון בכך ולכן נאלצה לאחוז בכף ידו בעת עריכת החיסון. בהכרעת הדין של בית הדין הצבאי נקבע כי בנסיבות העניין כשמדדיה הרפואיים של נפגעת העבירה היו תקינים וברשומה הרפואית תועד כי, היא חשה בטוב, לא היתה כל הצדקה רפואית לבצע את בדיקת ה"האזנה לריאות" לפני חיסון הטטנוס. עוד נקבע שמגע ידו של הנקבל בחזה של נפגעת העבירה לא היה מגע אגבי של מי שאוחז בסטטוסקופ. אשר לבדיקת השכיבה ישיבה, נקע שבהעדר חיבור למכשיר רפואי כל שהוא , היה בו מעשה שאין בו כל הצדקה רפואית. אף ביחס להתניית עריכת החיסון באחיזה בידו של הנקבל, לאחר שנפגעת העבירה הבהירה לנקבל כי אין צורך בכך, נקב כי זהו מעשה שנעדר כל הצדקה רפואית. בסופו של דבר נקבע שהנקבל ניצל את מעמדו ותפקידו כאח בכיר וכן את האמון שנתנה בו נפגעת העבירה לשם ביצוע מעשים בלי אופי מיני, שאין בהם כל צורך רפואי, אף על פי שהוצגו ככאלה. בית הדין הצבאי השית על הנקבל 6 חודשי מאסר אשר הוחמרו לשמונה חודשי מאסר ע"י ערכאת הערעור. לאחר ניתוח הענישה המקובלת וסקירת טענות הצדדים המליצה ועדת המשמעת על התליה למשך 4 חודשים שתחילתם ביום שחרור הנקבל מהכלא. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ קבע כי יש להוסיף לתקופת ההתליה בפועל חודשיים נוספים כך שחצי שנת התליה תחל ביום שחרורו מהכלא.
נתחיל בלהגיד כי אם את או אתה, חושבים שעברתם הטרדה מינית הוא תקיפה מינית מכל סוג שהיא, אנחנו בראש ובראשונה כאן כדי להגיד לכם שאתם
יותר מ-20 נשים שונות סיפרו כי ד"ר גיא רופא הטריד אותן מינית בין אם בפעולות פיסיות במהלך בדיקה והליכים רפואים ובין אם ברשת בשליחת הודעות
חן יגודייב רוקח מחולון מועמד לדין על זיוף מרשמים רפואיים שהיו מיועדים לניצולי שואה לצורך רכישת תרופות. בכתב האישום יש פירוט מלא של מעשיו של
לצערנו הרב אנשים רבים יוצאים מטיפול רפואי כשתחושות קשות מלוות אותם. הם מגיעים אל הרופא מתוך אמון וביטחון שהוא זה שיעשה הכול על מנת להקל
ניתן לפרש את המונח "הסכם רופאים" בדרכים שונות. זה עשוי להתייחס להסכמים פורמליים בתוך הקהילה הרפואית, הסכמים אתיים או הסדרים משפטיים ספציפיים בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות. במאמר זה נחקור את ההיבטים השונים של הסכמי הרופאים ואת העקרונות העומדים בבסיסם.
שבועת היפוקרטס
אולי הסכם הרופאים המפורסם ביותר הוא שבועת היפוקרטס, התחייבות של אנשי מקצוע רפואיים לקיים סטנדרטים אתיים מסוימים. שבועה זו נטועה ברפואה המערבית, והיא נלקחת באופן מסורתי על ידי רופאים מוסמכים חדשים. הוא מדגיש עקרונות כמו סודיות, אי-רשע וטובת הנאה. שבועת היפוקרטס נחשבת להסכם סמלי ולא להסכם מחייב מבחינה משפטית, אך משקפת את העקרונות האוניברסליים שלאחריהם רופאים ברחבי העולם.
הצהרת ז'נבה
הצהרת ז'נבה היא ביצוע מודרני של שבועת היפוקרטס. הוא אומץ על ידי האגודה הרפואית העולמית (WMA) בשנת 1948. הוא מדגיש את זכויות האדם וכבודו של המטופל ומשלב אלמנטים של היענות תרבותית וחברתית. רופאים שדבקים בהצהרה זו מסכימים לכבד את האוטונומיה והאינדיבידואליות של המטופלים שלהם.
חוזי עבודה
חוזי עבודה בין רופאים ומוסדות בריאות מגדירים את הזכויות והחובות של שני הצדדים. זה יכול לכלול הכל, החל משעות עבודה, אחריות, תגמול, ועד עמידה במדיניות ובהנחיות המוסדיות. הסכמים אלו חיוניים לשמירה על סביבת עבודה מובנית והוגנת.
חוזי טיפול מנוהל
ספקי שירותי בריאות רבים מתקשרים בהסכמים עם חברות ביטוח וארגוני טיפול מנוהלים. הסכמים אלו כוללים לרוב הוראות הקשורות לשיעורי החזר, נוהלי חיוב ואמצעי אבטחת איכות. הם עוזרים ליישר את התמריצים והציפיות של ספקים, מבטחים ומטופלים, ומבטיחים נגישות ובמחיר סביר של טיפול.
שיתוף פעולה בין-תחומי
רופאים עובדים לעתים קרובות בצוותים רב-תחומיים, שבהם שיתוף פעולה ותקשורת הם חיוניים. ייתכן שקיימים הסכמים פורמליים המתארים את התפקידים, האחריות והפרקטיקות השיתופיות בין אנשי מקצוע שונים בתחום הבריאות. הסכמים כאלה הם בסיסיים בטיפול ממוקד מטופל, בשיפור היעילות ובמזעור טעויות.
שיתוף פעולה בינלאומי
בעולם גלובלי, יש חשיבות עליונה לחילופי ידע ושיטות רפואיות. הסכמים בין מוסדות רפואיים, ממשלות וגופים בינלאומיים מטפחים שיתוף פעולה, מחקר ושיתוף של שיטות עבודה מומלצות. הסכמים אלו מסייעים בקידום מדע הרפואה ובשיפור תוצאות המטופלים ברחבי העולם.
הסכמה מדעת
הסכמה קריטית בין רופאים למטופלים היא הרעיון של הסכמה מדעת. לפני כל הליך או טיפול רפואי, הרופאים מחויבים ליידע את המטופל לגבי הסיכונים, היתרונות והחלופות. המטופל, בתורו, חייב להסכים להתערבות המוצעת. הסכם זה שם דגש על אוטונומיה, שקיפות ותהליך קבלת החלטות משותף.
סיכום
המונח "הסכם רופאים" כולל אינספור עקרונות אתיים, חוזים משפטיים והבנות שיתופיות העומדים בבסיס מקצוע הרפואה. בין אם זה שבועת היפוקרטס עתיקת היומין, החוקיות של חוזי העבודה, או ההסכמים החיוניים לשיתוף פעולה בין-תחומי, הסכמים אלה משמשים להגן ולהנחות הן את אנשי מקצועות הבריאות והן את המטופלים.
האופי המורכב והרב-גוני של הסכמי הרופאים משקף את המורכבות של שירותי הבריאות עצמם. באמצעות מחויבות לפרקטיקה אתית, אחריות משפטית, מצוינות בשיתוף פעולה ומעורבות סבלנית, הסכמים אלו מהווים את הסלע של מערכת השואפת לרפא, לנחם ולהעצים. על ידי הבנה וכיבוד הסכמים אלה, רופאים ובעלי עניין אחרים מבטיחים את היושרה והאנושיות של הפרקטיקה הרפואית.
מחפשים רופא? מחפשות נותן שירות מתחום הבריאות והרפואה?
תכתבו בשורה כאן את השם המלא או תחום הטיפול ותקבלו את התוצאה הרלוונטית ביותר לשאלתכם!
© כל הזכויות שמורות לפורטל KNOW MORE, העתקה/שכפול של תוכן האתר יחשב כעבירה על החוק.
אנו נעזרים בבניית המאגר מאתרים ציבוריים ממשלתיים ורשמיים, אחריות על תקינות המידע היא על המקור ולא על הפורטל.
אנחנו משמשים כפלטפורמה אובייקטיבית למידע על נותני שירות ורישיונם, היסטוריה משפטית וכתיבת חוות דעת על רופאים, מרפאות ונותני שירות מעולמות הבריאות והרפואה.
אנו מעודדים את המשתמשים והגולשים לשתף את החוויה והשירות שהם קיבלו מנותני השירות ללא התערבות בתוכן חוות הדעת.
כל חוות דעת שנשלחת אלינו עוברת בדיקה ידנית וקפדנית של צוות האתר כדי לוודא שאין שימוש בשפה פוגענית וגם לוודא שלא מדובר בספאם/שיימינג.
במידה ולדעתכם מדובר במידע שגוי או בחוות דעת שיקרית או לא נכונה נא ליצור איתנו קשר לאימות הדבר וסיוע בנושא.