בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות
ע"י ב"כ – עו"ד יונתן ברג
מר רם פרידמן
ע"י ב"כ – עו"ד אייל פלום
בעניין שבין:
–
לבין:
החלטה
החלטה 15-12
הקובל
הנקבל
העובדות
1. מר רם פרידמן (להלן – פרידמן או הנקבל) הינו רוקח מורשה, ובתקופה הרלוונטית לכתב הקובלנה
שימש כרוקח אחראי של בית המרקחת
(להלן – בית המרקחת).
בתאריכים 31.7.08 ו- 18.8.08 נערכו ביקורות בבית המרקחת על-ידי רוקחי לשכת הבריאות בתל
אביב, ובביקורות הללו נמצאו ליקויים רבים.
הליקויים הרבים שנמצאו בביקורות הללו מפורטים בכתב הקובלנה שהוגש נגד הנקבל, ואלה עיקריהם:
מכירת תכשירים החייבים במרשם, ללא מרשם רופא וללא שהנפקת התכשירים תועדה בפנקס המרשמים;
החזקה ושיווק של תכשירים המסומנים "דוגמא לרופא"; מכירת תרופות שיש חשד לאיכותן; רכישת
תרופות ממקורות לא ידועים ומכירתן לקהל; ניפוק סם מסוכן למרות אזהרת משרד הבריאות על חשד
לזיוף; קבלה של תרופות "יד שנייה"מלקוחות והכנסתן למלאי בית המרקחת לצורך מכירה מחדש; מסירת
גירסה כוזבת למשרד הבריאות; ועוד, הכל כמפורט בכתב הקובלנה ובדוח ועדת המשמעת.
הקובלנה
2. בתאריך 17.6.2010, הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, כתב קובלנה כנגד
הנקבל, בו מצוינים המעשים האסורים שביצע, ושעיקריהם פורטו לעיל. בכתב הקובלנה יוחסו לנקבל
עבירות של רשלנות גסה במילוי תפקיד, לפי סעיף 56(א)3 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א1981; הפרה מתמדת של הוראות פקודת הרוקחים והתקנות, לפי סעיף 56(א)4 לפקודת הרוקחים; וכן כי
נהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הרוקחות – עבירה לפי סעיף 56(א)1 לפקודה.
דו"ח ועדת המשמעת – ההכרעה
3. ועדת המשמעת שהתמנתה לדון בקובלנה קיימה שתי ישיבות בסה"כ, שמעה את עדות הנקבל, בחנה
את חומר הראיות, והשכילה להוציא מתחת ידה, ביום 28.8.11, דין וחשבון ארוך ומפורט, בו המליצה
להרשיע את הנקבל במרבית העבירות והמעשים שיוחסו לו. אתייחס עתה, בקצירת האומר, לקביעותיה
של הוועדה.
הנקבל הודה במרבית הטענות העובדתיות שהועלו כנגדו בכתב הקובלנה, וכפר במקצתן, ואלה הן: כי מכר
תכשירים המחייבים מרשם רופא, ללא מרשם; כי שווקו בבית המרקחת תכשירים המסומנים "דוגמא
לרופא"; כי מכר תרופות שאיכותן חשודה, עקב רטיבות; כי מסר למשרד הבריאות מידע כוזב לגבי חוסר
התאמה בכמות התרופות שהיו אותה שעה במחסן.
4. לאחר שבחנה את חומר הראיות, ובהסתמך בעיקר על ממצאי הביקורות שנערכו ע"י משרד הבריאות,
כמו גם על הודאתו של הנקבל במעשים המיוחסים לו, הגיעה הוועדה למסקנה שהממצאים שנמצאו בבית
המרקחת, כמפורט בכתב הקובלנה, מעידים על כך שבית המרקחת התנהל "תוך הפרה בוטה של הכללים
המתייחסים לעיקר תחומי פעילותו, אם לא בכולם".
כלשון דוח הוועדה:
"… לא מדובר במקרה זה בכשל בקודתי, בטעות, או בהפרה מקרית של הוראה מחייבת, כך
גם לא מדובר בנסיבות בהן הנקבל לא היה מודע לנעשה. ענייננו בהפרה גורפת ומתמשכת
של שורה ארוכה של כללים, עד שאין לדעת מי מבין לקוחות בית המרקחת קיבל לידיו
תרופה שלא יועדה לו, או תרופה שיכול שאיכותה נפגמה ואף לא ניתן לתקן את המעוות"
(עמוד 14 לדו"ח הוועדה)
הוועדה דחתה את טענותיו של הנקבל ולפיהן, הוריו היו הבעלים של בית המרקחת והם שניהלו אותו,
הלכה למעשה, תוך שמנתה ופירטה באריכות את חובותיו של הנקבל כרוקח אחראי, בפרט ובכלל.
–
5. סוף דבר – הוועדה הגיעה למסקנה שהנקבל נהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הרוקחות, לפי סעיף
56(א)(1) לפקודת הרוקחים, וכן כי גילה אי יכולת ואו רשלנות גסה במילוי תפקידו כרוקח, כאמור
בסעיף 56(א)(3) לפקודה. נוכח העובדה שהנקבל עבד קודם לכן במשך שנים רבות לשביעות רצון
מעסיקיו וללא שנתגלה פגם בהתנהלותו המקצועית, ובשים לב לנסיבות המקרה בכללותן, סבורה הוועדה
כי אין מקום להמליץ על הרשעתו של הנקבל בהפרה מתמדת של הוראות פקודת הרופאים והתקנות,
כאמור בסעיף 56(א)(4) לפקודה.
דו"ח ועדת המשמעת – אמצעי משמעת
6. בתאריך 10.6.12 – כעשרה חדשים לאחר הגשת הדוח הראשון לגבי הכרעת הדין – הגישה הוועדה
דוח משלים, בו המליצה על אמצעי המשמעת שראוי לדעתה, להשית על הנקבל.
הוועדה חזרה ופירטה את נסיבות ביצוע המעשים החמורים על-ידי הנקבל, וקבעה בזו הלשון:
"במעשיו של הנקבל יש כאמור כדי לסכן את הציבור. מעשים אלה פוגעים באמון הציבור
בעוסקים ברוקחות, כמו גם ביכולתו של משרד הבריאות למלא את תפקידו כמי שמונה
לפקח על תחום רגיש זה. התנהלות הנקבל מחייבת תגובה משמעתית הולמת, של התליית
רישיונו לעסוק ברוקחות, לפרק זמן משמעותי".
עם זאת, התחשבה הוועדה לקולא במכתבי ההמלצה החיוביים שניתנו לגבי הנקבל, בעובדה שההיתר
שניתן לו להיות רוקח אחראי נשלל ממנו בחדש אוגוסט 2008, וכי הוא עובד כיום בחנות למוצרי טבע,
שלא כרוקח.
הוועדה ממליצה, פה אחד, להתלות את רישיונו של הנקבל לעסוק ברוקחות לתקופה של שמונה עשר
חדשים.
החלטה
22.11.11, ולהלן החלטתי;
7. סמכויות שר הבריאות לנקיטת צעדי משמעת לפי סעיף 56 לפקודת הרוקחים, הואצלו לי ביום
המלצות הוועדה – הן באשר להכרעת הדין והן באשר לאמצעי המשמעת המוצע – נראות בעיניי, שקולות
ומדודות, ומן הראוי לאמצן. בצדק עמדה הוועדה על חומרת התנהגותו המתמשכת של הנקבל ועל הסכנה
הצפוייה מדרך התנהלותו לציבור כולו. אכן, אין מדובר בכשלון מקרי וחד-פעמי, כי אם בשרשרת של
מעשים חמורים, המסכנים את הציבור וגורמים לאבדן האמון בעוסקים במקצוע הרוקחות.
8. סוף דבר – הנני מאמץ את המלצות הוועדה, ומתלה את רשיון הרוקחות של הנקבל, רם פרידמן,
למשך שמונה-עשר (18) חדשים, שתחילתם ביום 15.7.12.
ניתן היום 9.7.12, יט תמוז התשע"ב.
יש להפיץ החלטה זו, כמקובל.
‒‒‒‒‒‒▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬▬
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס)
