בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות
ע"י ב"כ – עו"ד יונתן ברג
ד"ר יצחק סוויד
ע"י ב"כ – עו"ד ערן קייזמן
לבין:
ה ח ל ט ה
החלטה 9-12
הקובל
הנקבל
העובדות
1. ד"ר יצחק סוויד (להלן – ד"ר סוויד או הנקבל), הוא רופא מורשה, בעל מומחיות ברפואת עיניים.
בתקופה הרלוונטית שימש הנקבל כרופא עיניים במרפאות קופת חולים מאוחדת בירושלים.
בתאריכים 4.12.07 ו- 20.1.08, נתן הנקבל לאדם החשוד כנרקומן מרשמים לתרופה אוקסיקונטין,
שהינה תרופה נרקוטית ומוגדרת כסם מסוכן (להלן — התרופה). ביום 20.3.09 נתן ד"ר סוויד מרשמים
נוספים של התרופה הנ"ל לאותו אדם – שכלל לא היה מטופל שלו – וכן לאשתו, אותה לא הכיר כלל.
2. בעקבות מעשים אלה, הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ביום 15.11.11, קובלנה נגד ד"ר
סוויד, על כך שנתן את המרשמים "למרות שידע שמר י.ב. הינו נרקונון וללא כל הצדקה רפואית וללא כל
קשר לרפואת עיניים", ובכך נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה, כאמור בסעיף 41(1) לפקודת
הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976.
דו"ח ועדת המשמעת
3. הנקבל הודה במעשיו בעת הדיון בוועדת המשמעת, ולדברי בא-כוחו, עו"ד קייזמן, פעל הנקבל בתום
לב, שכן הרופא המטפל של מר י.ב. לא היה במרפאה באותו יום, ועל כן הוא הופנה אליו. לדבריו, הנקבל
לא חשד שהחולה "מנצל אותו" כדי לרשום את התרופה לו ולאשתו. הנקבל הודה, כאמור במיוחס לו
הביע צער וחרטה על מעשהו וביקש לראות בכך כשלון חד-פעמי.
2
ב"כ הקובל עמד בסיכומיו על חומרת מעשיו של הנקבל, אשר נתן מרשמים לחולים שלא היו בטיפולו ואף
לא בתחום מומחיותו כרופא עיניים. עם זאת, נוכח ההמלצות החיוביות אודות הנקבל, הודאתו במיוחס לו
והבעת חרטתו, הסכימה התביעה לראות בהתנהגותו "כחריג ולא כשיטה", ולהסתפק בעונש של נזיפה.
4. בהחלטתה קבעה הוועדה כי היא רואה בחומרה את התנהגוונו של הנקבל, אשר סיפק מרשמים
למטופלים שלא היו שלו, ושלא בתחום מומחיותו כרופא עיניים. כלשון דוח הוועדה:
"הוועדה רואה בחומרה את התנהגותו של הנקבל, התנהגות שאינה הולמת רופא עיניים ואת
מקצוע הרפואה בכלל, הנפקת מרשם סם לחולה שאינו מטופל של רופא וכן הנפקת מרשם
לסם לאדם שאינו מוכר כלל לרופא היא חמורה ומסוכנת ופוגעת בשלום הציבור ובאימון
הציבור במערכת הרפואה".
עם זאת, התחשבה הוועדה בנסיבות המקילות במקרה דנן, לרבות ההודאה במעשים, הבעת החרטה,
והעובדה כי מדובר "במעשה חריג". אשר על כן, החליטה הוועדה להמליץ בפני שר הבריאות להטיל על
הנקבל אמצעי משמעת של "נזיפה והתראה".
בשולי הדוח, הביעה הוועדה את אי שביעות רצונה מכך שלא ננקטו כל הליכים משמעתיים נגד יתר
הרופאים שנתנו לאותו חולה מרשמים נרקוטיים, וכמו כן היא ממליצה לבחון את הנוהג לפיו מונפקים
מרשמים נרקוטיים ע"י רופאים לחולים, הגם שאינם בטיפולם.
החלטה
5. עם כל הכבוד לעמדת ב"כ הקובל והוועדה עצמה, הנני מתקשה לראות בהתנהגותו של הנקבל – אשר
כתב מרשמים של תרופה המוגדרת כסם מסוכן בלא פחות משלוש הזדמנויות שונות, בהפרש של פרקי
זמן ניכרים, לשני אנשים שכלל לא היו מטופלים שלו – כ"מעשה ודיג, חד-פעמי שנעשה בתום לב…",
כלשון הוועדה, המצטטת מדברי ב"כ הקובל.
תמים דעים אני עם קביעת הוועדה כי התנהגותו של הנקבל היא "חמורה ומסוכנת ופוגעת בשלום
הציבור ובאמון הציבור במערכת הרפואה", אולם חוששני כי הוועדה לא נתנה ביטוי לחומרה זו בעונש
הקל לאין שיעור שהמליצה להטיל עליו.
לדידי, שעה שענייננו בהתנהגות החוזרת על עצמה לא פחות משלוש פעמים לאורך תקופה ארוכה למדיי
מדובר ב"שיטה" ולא במעשה חריג או חד-פעמי. גם לא שוכנעתי עד תום ב"תום לבו" של הנקבל,
וטענתו בדבר חששו מהתנהגות החולה אם לא ייתן לו את המרשם, איננה משכנעת כל עיקר.
6. אמצעי המשמעת בהם נקטה הוועדה כנגד הנקבל, אינם עומדים בשום יחס לחומרת מעשיו, לשיטתיות
שבהם ולחריגה הבוטה מרמת ההתנהגות הנדרשת מרופא, בכלל, וכמי שתחום מומחיותו ברפואת עיניים
והוא עושה, משום מה, "הסבה" לטיפול בנרקומנים.
עוד יצויין, כי הוועדה שגתה בהטילה על הנקבל שני אמצעי משמעת של "נזיפה והתראה", בניגוד
להוראות סעיף 41 לפקודת הרופאים, שמתיר הטלת אמצעי משמעת אחד מבין המפורטים בו, לאמור
"נזיפה או התראה".
7. לא הייתי מהסס מלהחמיר בדינו של הנקבל פי כמה מכפי שהנני עומד לעשות, אלמלא הנסיבות
האישיות שלו, כפי שפירטה הוועדה, והעובדה שאין הערכאה הגב הה נוטה למצות את הדין עם הנדון,
לאחר שהטריבונל שדן בעניינו הקל הקלה מופרזת בענשו.
לפיכך, הנני מחליט להתלות את רשיונו של הנקבל, ד"ר יצחק סוויד, מלעסוק ברפואה למשך חדשיים (2)
החל מיום 15.7.12.
תשומת לב המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מופנת להמלצות הוועדה: בשולי הדוח שכתבה, כמפורט לעיל.
ניתנה היום 5.6.12, טו סיון התשע"ב. המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו.
to
A mà band við hana —–
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס)
