היסטוריית רופא: ד"ר סולימאן אבו –ג'אנים – הרשעה פלילית

צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976

דייר סלימאן אבו-ג'אנם (להלן הנקבל) הורשע ביום 4.11.08 בבית המשפט המחוזי בתייא בעבירה
של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין תשל"ז – 1977. העונש שנגזר עליו בשל כך הוא מאסר 12

שנה.

הרשעה בפלילים שלא לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז 1976 (להלן הפקודה) היא עבירה
משמעתית לפי סעיף 41 (5) לפקודה. כיוון שכך הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ביום

29.11.08 קובלנה מתוקנת נגד הנקבל, בה הוא הואשם בעבירה המשמעתית האמורה.

שר הבריאות מינה, כמצות סעיף 44 לפקודה ועדה שתשמע את שיש לנקבל לאמר, שתרכז את
החומר כולו, ושתמליץ בפני השר כיצד לנהוג נוכח הגשת הקובלנה. הועדה לא הוצרכה לשמוע
ראיות משום שגם הנקבל לא חלק על ההרשעה. אשמתו של הנקבל בעבירה המשמעתית שיוחסה
לו, היתה איפוא מובנת מאליה וכך אמנם החליטה הועדה. בדיונים שהתקיימו לאחר מכן
התרכזה הועדה בשאלת העונש.

המעשה בגינו הורשע הנקבל הוא הריגת אחותו בת ה- 19. ההריגה עצמה בוצעה בפועל על ידי אחי
הנקבל, שחברו יחדיו כדי להציל את מה שנראה להם ככבוד המשפחה. כבוד זה חולל לדעת
האחים, בבריחתה של אותה אחות מהבית כדי לחמוק מנישואים שאמורים היו להכפות עליה,
והכל לטובת אהבה שהיא רחשה לבחור אחר.

לאחר שאותר מקום המצאה של אותה אחות היא הוחזרה לביתה כנגד התחיבות (שהושגה בעזרת
המשטרה) מצד האחים שלא לפגוע בה.

התחייבות זו לא כובדה. האחים, ובכללם הנקבל, החליטו לקחת דברים עמה. הנקבל סיפק להם
סם הרדמה, ובעזרתו הם הרדימו אותה והוציאו אותה (לאחר שחנקו אותה) מהבית. לאחר

שהתעוררה היא נרצחה.

הנקבל היה אמנם שותף לקשר ואולם לא השתתף ישירות בכל הפעילות מעבר לאספקת סם
ההרדמה, ובשל כך זכה למדרג עונש נמוך משל יתר אחיו. האחרים נדונו לעשרים שנות מאסר,
והוא ל-12 בלבד.

משהוגשה הקובלנה מינה שר הבריאות, במסגרת סעיף 44 לפקודה ועדה עליה הוטל לשמוע את
שיש לנקבל לאמר, לרכז את החומר כולו, ולהמליץ בפניו מה ייעשה לנקבל. הועדה הגישה את

.P.I

THVL

LESHKA MESHPATIT

025657799

הדוח שלה ביום 25.6.09 לשר הבריאות, ואולם הדוח הועבר אלי משום שסמכות שר הבריאות

לפי סעיף 41 הואצלה אלי.

בטעונו בפני הועדה גייס הנקבל, כנימוקים לקולא, את הדרך המופלאה שבמסגרתה חתר נער
בדואי שוכן אוהלים וצריפים, לקנות דעת ע"י השתתפות בלימודים עממיים ותיכוניים, ואח"כ
לימודי רפואה בחו"ל, ועד להשגת יעדו והפיכתו לרופא. את כל המסלול הזה עשה הנקבל בכוחות
עצמו ונגד רצונו של אביו, ששאף לגייסו לטובת רעיית צאן, בדיוק כמוהו.

לצר מסלול חייו, לא זנח הנקבל בטעונו גם את הקושי בן נתקל הנקבל מול עוצמת מסורת כבוד

המשפחה השוררת בקרב הבדואים.

10:43

הועדה שמעת את כל הדברים והיא הוסיפה ושמעה גם את בקשתו של הנקבל שלא להדיח אותו
ממקצוע הרפואה לאחר שהוא ישוחרר מהכלא.

היא לא הסתירה בהחלטתת את התלבטותה בשאלה מהו הצעד המשמעתי הראוי בנסיבות הענין,
מחד גיסא, מדובר במי שהיה מעורב במעשים שהביאו לנטילת חיים … ומשכך, ראוי כי האמצעי
… יהיה בהתאמה. אף שהנקבל לא היה נוכח שעה שבוצע מעשה ההריגה ואף לא שעה

המשמעתי

לסם ההרדמה ניתן לקורבן, מצא ביהמייש את כל הנקבל אשם בעבירת ההריגה )הוא היה(
שותף להחלטה לפגוע באחותו". מעשים אלו אינם מתישבים עם אמות מידה בסיסיות
המתחיבות מתפקידו, סמכויותיו ומעמדו …". הנקבל נמנה, לפי האמור בהמשך דוייח הועדה ייעל
מי שהחליטו לפגוע בגופו של אדם אתרי, ולצורך כך השתמש בידע שרכש בעבודתו כרופאי. מי
שעשה כך, ממשיכה ואומרת הועדה אין מקומו בין מי שורשן להעניק טפול רפואייי, פעילותו
כרופא ואינה מתישבת עם הצורך לשמור על אינטרס הצבור, השם מבטחו ברופא…..

…

.r.com

ניתן היום

הועדה לא התעלמה, כפי שהיא אומרת מיסיפור חייו המיוחד ורוזי הקשיים של הנקבליי. הוא
הקדיש את כל מעייניו על מנת להגיע ליעד הנכסף, ומשהגיע לידי זה יחרב עליו עולמו".

את שני ההיבטים הללו שקלה הועדה ובסופו של דבר היא הגיעה למסקנה "… לאור מהותם של
אין מקום להתיר לו לעסוק ברפואה, ולפיכך היא המליצה שיש לבטל את רשיונו

המעשים
של הנקבל"'.

06/08/2009

המלצת הועדה הינה קשה, ואולם קשה יותר הוא המעשה שנעשה ע"י הנקבל, ובנסיבות אלו אני
מאמץ את המלצת הועדה, שפורטו בדו"ח הועדה, ומורה על ביטול מידי של רשיון הנקבל.

ו. זילר

נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים