צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הגיש ב- 27.1.08 קובלנה נגד דייר רפיה לוי (להלן הנקבל). לפי
האמור בקובלנה הורשע הנקבל בבימ"ש השלום בת"א בעבירות של איומים, פגיעה בפרטיות,
הטרדה במתקן בזק והשגת גבול פלילית, עבירות לפי סעיפים 192 ו- 447 א' לחוק העונשין תשל"ז
– 1977, 2 (8) ד (9) לחוק הפרטיות תשמ"א – 1981, וסעיף 30 לחוק הבזק תשמייה – 1982. הוא
נדון בשל עבירות אלו ל- 5 חדשי מאסר בפועל (שרוצו בעבודות שירות) ול-5 חודשי מאסר על
תנאי, לקנס של 1,000 ₪ ולחיוב בתשלום 10,000 ₪ פיצוי למתלוננת.
כתב הקובלנה מיחס לנקבל בשל כל אלו את עבירות המשמעת של התנהגות שאינה הולמת רופא
וכן הרשעה פלילית בעבירה שאיננה נכללת בפקודת הרופאים (נוסח חדש) תשלייז – 1976 (להלן
הפקודה) (סעיפים 41 (1) ו- 41 (5) לפקודה).
שר הבריאות מינה ועדה לפי סעיף 44 לפקודה, עליה הוטל לשמוע את שיש לנקבל לאמר, וכן לרכז
את החומר, ולהמליץ בפני מה ייעשה בנקבל. הועדה אכן שמעה את הנקבל, שלא יכול היה
להתכחש למיוחס לו בקובלנה, ובעקבות כך היא מצאה אותו אשם בעבירות המשמעת שיוחסו לו.
לצורך בחינת התגובה העונשית המתאימה, לא הסתפקה הועדה בעובדה הפורמלית של הרשעה
בפלילים. היא הרימה את ייהמסך", למדה מה היו המעשים בשלם הורשע הנקבל, בחנה את טיב
המעשים הללו והגיעה למסקנה אשר הגיעה.
הנקבל הורשע בבימ"ש בארבעה פריטי אישום, שהמשותף לכולם הוא התנכלות חוזרת ונשנית
למתלוננת, איתה קיים הנקבל קשרים קרובים, משביקשה המתלוננת להפסיק קשרים אלו ביקש
הנקבל לכפות עצמו עליה, והוא עשה כן באופן פיסי על ידי כניסה ללא היתר לדירתה, וע"י הפעלת
איומים להרע עמה, אם לא תאות להפצרותיו. בין איומים אלו גם איום שהוא יספר לאמה
(הרופאה) של המתלוננת מה עושה בתה, וכן יצלם אותה בסיטואציות אינטימיות ויפיץ את
התמונה. בנוסף הטריד אותה הנקבל חזור והטרד טלפונית. את איומיו בענין הצילום מימש
הנקבל כשהוא צילמה בהיותה עירומה במיטה ביחד איתו.
לא מניתי כאן אלא חלק ממעשיו המבישים והבזויים של הנקבל, ואולם די במה שפרטתי כדי
להעביר לקורא את התחושה לאיזו שפלות וקלון התדרדר הנקבל במעשיו.
במהלך הדיון בביהמייש עשה הנקבל מאמץ להשיג ייאי הרשעה ואולם השופטת שדנה בענין
סרבה להעתר לבקשה זו. היא אמרה בין השאר בהחלטתה שהיא ערה לפגיעה הקשה שהרשעת
IMELE
LESHKA MESHPATIT
025667799
חנקבל, יכולה לגרום לו, זאת משום שרשיונו יכול להישלל. אולם, למרות שהפגיעה בנאשם לנגד
עיני, אינני יכולה להענות לבקשת הסניגור להימנע ממנח, לנוכח הפגיעה באינטרס הצבורי
ואינטרס המתלוננת … באם הנאשם לא יורשע. הנאשם, איש משכיל ומקצועו לעזור לאחרים,
הוא מן הארזים שבחבורה וככזה עליו לשמש דוגמא חיובית לדיסון ואיפוק, תוך שמירת הכבוד
והאוטונומיה של הזולת. הוא) סירב לקבל ולכבד און רצונה של המתלוננת, הצעירה ממנו
בכארבעה עשורים, להפסיק ליתן לו שירותי מין …. למרות הפרשי הגיל והמעמד, ההשכלה ונטיון
החיים… חוא לא הסתפקו באיומים ועשה למימושם ע"י מסירת מכתב המפרט את עבודתה,
לאחות המחלקה בה עובדת אימה, תוך פגיעה בפרטיותה…". כל הנסיבות הללו אינם מאפשרות
כך המשיכה ואמרה השופטת חריגה משורת הדין בפרשה הזאת ….".
בדברים אלו מקופלת מערכת השיקולים שהנחו את ביהמ"ש לפעול כפי שפעל, והם הנוזו גם את
הועדה בהחלטתה, בדויית הועדה מיום 7.6.09 שהופנה לשר הבריאות היא אומרת ש"התגובה
המשמעתית הנדרשת בארוע הנדון, צריכה … לפעול למניעת אפשרות שרופא, אף מעבר לארבע
אמות הטיפול הרפואי במטופל, ירשה לעצמו, או ידרדר להתנהגות מוסרית כה פגומה דוגמת
ההתנהגויות בהן הודה הנקבלי. הועדה סברה שראוי לחתלות את רשיון הנקבל לחדש ייעל
התנהגותו הגסה, שאיננה ראויה לרופא … שהתנהג כלפי המתלוננת ….
ניתן היום
17/08/2009 12:32
בכך דחתה הועדה את נימוק בייב חנקבל שטען שאין זיקה בין מעשי הנקבל לבין מקצועו כרופא.
רופא יכול להיות רופא טוב, ובאותו זמן לנהוג כפי שהנקבל נהג. דברי הסניגור אמנם נכונים,
ואולם הם נכונים גם לרוצח שיכול להיות רופא טוב, וגם לנוטל שוחד, כל אלו אינם פוגעים
בהכרח בכושרו ובכשרונו המקצועי של הרופא. חרף זאת רואה בהם הפקודה עבירות משמעת
משום שתדמיתו של רופא בעיני הצבור צריכה לחיות, כפי שכתוב בפקודה של אדם הגון, המשמש
מודל לחקוי חיובי
דניית הועדה הועבר אלי, זאת נוכח האצלת סמכויות השר לפי סעיף 41 לפקודה אלי. אני מאמץ
את המלצת הועדה ומורה כי רשיון הנקבל יותלה לחדש אחד החל מיום 1.12.09.
1Pt. 8.00
נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים
