היסטוריית רופא: ד"ר אלנה פולוחין – התנהגות שאינה הולמת

2/11/21

דר' יוסף משעל
פרופ' יוסף אלידן

עו"ד אריה רוטר

הקובל:

הנקבלת:

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' דר' אלנה פולוחין טולסטוב

וועדה לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז – 1976

מדינת ישראל

בתי הדין למשמעת – משרד הבריאות בירושלים

יושב ראש, נציג המנהל הכללי

– נציג הסתדרות הרופאים

– נציג היועץ המשפטי לממשלה

המנהל הכללי משרד הבריאות

ע"י ב"כ עו"ד תומר דגני

-נ ג ד

דר' אלנה פולוחין -טולסטוב

ע"י ב"כ עוה"ד שי נחום ודניאל בלינסון

דין וחשבון ( לפי סעיף 44 (ה) לפקודה )

תיק בדיימ 2/11/21

הרקע

1. לפנינו כתב קובלנה (מיום 3/11/21) שמופנה אל שר הבריאות מטעם הקובל, על פי סעיף
41 לפקודת הרופאים ( נוסח חדש) תשל"ז- 1976, כנגד הנקבלת. בגינו של כתב הקובלנה

1

התמנינו (ביום 25/11/21) על ידי כב' השר, בהתאם להוראות סעיף 44(א) לפקודה, כמותב
לדון בעניינה של הקובלנה.

2. על פי הנטען בקובלנה, הנקבלת עלתה לישראל בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת ;
לאחר מספר שנים בהן עסקה ברפואה בישראל עברה לארהייב ועסקה גם שם ברפואה ;
בהיותה בארה"ב, הודתה והורשעה ביום 29/3/16 בכך שבמספר הזדמנויות עד שנת 2014
היא מסרה מרשמים כוזבים במסגרת פעילותה בעמותה שנתנה טיפול רפואי לנזקקים ;
בתמורה למרשמים הכוזבים היא הודתה שהעמותה קיבלה סכום של 660$ ; בגזר הדין
קבע בית המשפט כי היא הייתה מודעת לכך שהמרשמים הכוזבים משמשים את מקבלי
המרשמים להונות תאגידי ביטוח בריאות בארהייב; בית המשפט גזר על הנקבלת מאסר
של שנה וחצי וחייב אותה להחזיר (ביחד ולחוד עם מקבלי המרשמים) כ- 430,000 $ ; גזר
הדין צורף כנספח לקובלנה.

3. עוד נטען בקובלנה כי כתוצאה מן ההליכים הפלילים הותלה רישיונה של הנקבלת לעסוק
ברפואה בארהייב מה שמנע ממנה לעסוק ברפואה שם מסיום ריצוי עונש המאסר ועד
לשובה לישראל ( כתשעה חודשים ); נוכח האמור יוחס לנקבלת בקובלנה מעשה של
התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה וכן הרשעה פלילית – בהתאם להוראות סעיף 41
לפקודה, ונתבקשה הפעלת סמכות השר בהתאם (משמע- מינוי הוועדה דנן לשם מתן דין
וחשבון לשר בקשר לאמצעי המשמעת הנדרש).

4. בשולי כתב הקובלנה מצא הקובל לציין כי הקובלנה הוגשה לאחר שהצדדים
הקובל
והנקבלת – הסכימו כי הנקבלת תודה בקובלנה וכי הצדדים יטענו לאמצעי משמעת של
התליית הרישיון לעסוק ברפואה למשך תקופה של שישה חודשים אשר תקוזז כנגד
התקופה בה נמנע ממנה מלעסוק ברפואה בארהייב בעת שהתגוררה שם. עוד צויין כי
הנקבלת אישרה כי היא מודעת לכך שהוועדה וכן כב' השופט סטרשנוב (מטעם השר)
אינם כבולים להסכמה זו.

5. ביום 17/1/22 קיימנו דיון בנוכחות הצדדים על מנת לאפשר לנקבלת לטעון את טענותיה
בהתאם למתחייב בסעיף 44(א) הנייל. הצדדים חזרו בפנינו על בקשתם לכבד את ההסדר

,

נעיר כי אף שההליך הינו כאמור במסגרת סעיף 44(א) לפקודה, כתב המינוי תואם את דרישות סעיף
44.א. לפקודה; מכל מקום למען הסר ספק ביקשנו את הסכמת הצדדים לתקינות המותב והם אשרו זאת
(ראה בעמ' 6,8 לפרוטוקול).

2 בנוסח גזר הדין שצורף לקובלנה התאריך הנזכר הוא 28/12/16.

2

אליו הגיעו. בטרם התקבלה הסכמת הנקבלת לנטען כלפיה בקובלנה, הבהירה הוועדה
כמקובל ( שם, בעמ' 2-3) כי היא – כמו גם השר או כב' השופט מטעמו – איננה כבולה
להסדר זה ורשאית לחרוג ממנו, "סיכון" שעל הצדדים לקחת בחשבון . הצדדים הבהירו
כי הם מודעים לעניין זה.

6. נוכח עמימות מסויימת שנותרה למקרא החומר שהונח בפנינו ביקשנו הבהרות למספר
עניינים שלא היו בהירים דיים כך, הקשינו על הצדדים לעניין הסמכות לעסוק במעשים
שבוצעו על ידי הנקבלת מחוץ לגבולה של המדינה ואשר היא כבר נענשה עליהם וכן ביקשנו
להבין באופן ברור יותר את נסיבות המעשים בגינם, כאמור, הורשעה הנקבלת ונענשה
בארה"ב. הנחתנו בכל מקרה הייתה ועודנה כי מטבעם וטיבם של דברים אין הסדר טיעון
חושף תמיד בפני הרשות השופטת את כלל הנסיבות והשיקולים שבבסיסו, כי יש להניח
שכל צד ייקנהיי בשיקול דעת, באחריות וביושר את יימחירו'י וכי מה שמוצג בהליך
המשפטי איננה בהכרח התמונה המלאה והמפורטת בייכ הצדדים עשו כמיטב יכולתם
להשיב על שאלותינו להבהרת מה שטעון הבהרה והדברים מוצאים את ביטויים בפרוטוקול
הדיון ויפורטו במידת הצורך בהמשך.

7. בעקבות הדיון הנ"ל, שיגרו הצדדים לוועדה ( ביום 23/1/22) במשותף מסמך " הודעה
והתייחסות מטעם הצדדים", בו חזרו בכתב על בקשתם לכבד את ההסדר, וכן ציטטו

מתוך פסק הדין של הערכאה האמריקנית והוסיפו אסמכתא מפסיקה ישראלית.

8. לעניין הסמכות של הרשויות הישראליות לעסוק במעשים שנעשו בארהייב, שם גם נדונו
והוכרעו בערכאות משפטיות הן בהיבטי הפלילי והן בהיבט המשמעתי, נחה דעתנו כי אין
מניעה לדון בהם בהיבטים הרלוונטיים גם כאן. סעיף 41 לפקודה קובע את סמכות השר
לבטל את רישיונו של רופא, להתלותו או לתת לרופא נזיפה או התראה במקרה בו ראה כי
הרופא עשה אחד או יותר מן המעשים הנזכרים בשבע החלופות שבאותו סעיף
9. לענייננו יוחסו לכאורה לנקבלת דנן במסגרת הקובלנה המעשים שבחלופות (1) ו-(5).
חלופה (1) עניינה מקרה בו הרופא ינהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה"; חלופה (5)

עניינה מקרה בו הרופא יהורשע בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו " ; על פי פשוטם של
דברים ובהתאם לכללי הפרשנות המקובלים בהתייחס לתחולה הטריטוריאלית של דיני
ישראל, חלופה (5) מתייחסת לכאורה לעבירה פלילית שבוצעה בישראל ולפיכך אין מקום

3

11

4

5

;

ראה למשל: חוק רואי החשבון, תשט"ו-1955; חוק המהנדסים והאדריכלים , תשי"ח-1958; חוק לשכת עורכי
הדין, תשכ"א- 1961; חוק הפסיכולוגים, תשל"ז-1977; פקודת הרוקחים (נוסח חדש), תשמ"א-1981; חוק שמאי
המקרקעין תשס"א-2001; חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח-2008; חוק ההנדסאים והטכנאים
המוסמכים, תשע"ג- 2012; חוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996.

ראה למשל: פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש) תשל"ט-1979; חוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג- 1963 (בכל
הנוגע לוועדת משמעת; במסגרת סמכויות בית הדין למשמעת האמצעי קיים ); חוק הדיינים, תשט"ו-1955; חוק
הקאדים, תשכ"א-1961; חוק הרופאים הווטרינרים, תשנ"א-1991.
5 פקודת רופאי השיניים וחוק הרופאים הווטרינאריים

4

קיימת בדרך כלל בדרך של ענישה מותנית . כך בהליכים פליליים וכך בהליכים
משמעתיים. על פי המצע המשפטי שבפנינו האפשרות של התליית רישיון על תנאי איננה
מצוייה באופן מפורש במסגרת הוראת סעיף 41 לפקודה. השאלה היא אם ניתן לקבוע זאת
על דרך של פרשנות ובאופן ממוקד יותר- האם העדרה של אפשרות כזו בחוק הכתוב
מצביע על הסדר שלילי, משמע הוראה מכוּנֶנֶת או על חֶסֶר ( =לאקונה ) שניתן להשלים
באמצעות פרשנות תכליתית.

מצביע

16. עיון בלתי ממצה בחקיקה בהסדרי משמעת בהקשרם של המקצועות השונים,
לכאורה על היעדר אחידות בעניין זה. כך, בחלק מן ההסדרים, האפשרות של התליית
רישיון על תנאי הינה אפשרית 3 בחלק אחר של ההסדרים האפשרות הזו איננה קיימת
בחוק הכתוב 4
ככל שבדיקתנו העלתה, רוב הסדרי המשמעת שבחקיקה הישראלית
מבוססים על מודל של טריבונל שיפוטי, בדרך כלל ועדה או בית דין משמעתיים, להם
נתונה הסמכות העצמאית והבלתי תלויה, לנקוט באמצעי המשמעת. המודל של פקודת
הרופאים דנן, על פיו הסמכות נתונה לשר לאחר קבלת דין וחשבון מאת הוועדה, מצוי רק
בעוד שני מעשי חקיקה וגם בהם אין בחוק הסדר משמעתי של קביעת התליית רישיון
מותנית. כאמור, אין מדובר בסקירה ממצה. מכל מקום, ככל שהבנתנו מגעת, לא מצאנו
על פני הדברים איזה "הגיון מְסָדֶר" או טעם מיוחד לאבחנה הקיימת בחקיקה בהקשר זה
בין המקצועות השונים. יתכן שהדבר מצדיק לשקול התאמה חקיקתית.
17. השאלה הינה כאמור, אם יש בהיעדרה של הוראה מפורשת כאמור כדי לשלול מאת השר
את הסמכות לקבוע אמצעי משמעת של התלייה כשהוא מותנה בביצועה של עבירה נוספת
מצד הנקבל בעתיד. שאלת מרחב הפרשנות התכליתית במָטֵרְיָה זו נדון באריכות בפסיקה
בעניינה של השופטת פוזננסקי -כץ בבית הדין המשמעתי לשופטים 6 וכן בבג'יצ'. השאלה

6

בדיימ 2081/18.

בגייצ 6301/18.

6

שם הייתה אם ניתן להטיל על שופט עונש של השעייה זמנית אף שהאמצעי הזה לא נמצא
מפורשות בחוק בתי המשפט. דעת הרוב סברה שהתשובה לכך שלילית. לדעתנו המצע
המשפטי במקרה דנן הינו שונה ואולי ניתן היה לפרש את החוק אחרת . מכל מקום נוכח
הספק לא נראה לנו, במלוא הענווה, שראוי מצידנו לקבוע הלכה בעניין זה, אף שרמז
לכיוון כזה, במישור המעשי, ניתן למצוא גם בפסיקת בית המשפט העליון 8. מה שנראה
לנו נכון הוא להציע אמצעי שישיג בקירוב את התכלית המתאימה לנסיבות המקרה דנן.
זה ניתן להערכתנו להיעשות בניסוח המתאים כפי שיוצע להלן.

18. לדעתנו יש לאמץ את הסדר הטיעון שהציעו הצדדים אך להוסיף לו מרכיב הרתעתי צופה
פני עתיד. נציע כי לאמצעי המשמעת המוצע יתווסף האמצעי של התראה. אף שכאמור
מדובר בדרך כלל באמצעי הצהרתי, נטול משמעות מעשית, נציע כי בצו שיוציא כבוד השר
( או מטעמו), הוא יודיע לנקבלת כי ככל שתעבור במהלך שלוש שנים מיום תחולת הצו,
מעשה מאלו המנויים בסעיף 41 לפקודה, עליה לקחת בחשבון כי תישקל על ידו הטלת
אמצעי משמעת של התלייה בת שלושה חודשים בנוסף על כל עונש שיוטל עליה – ככל
שיוטל בגין אותו מעשה. להערכתנו יש בחריגה מתונה זו מהסדר הטיעון התחשבות
בציפיית הצדדים אך לצידה גם שירות לטובת האינטרס הציבורי הכולל כפי שאנו רואים

אותו.

ניתן היום, 28/2/22, בהיעדר הצדדים

המזכירות תפיץ את הדו"ח כמקובל.

פרופ' יוסף אלידן

דר' יוסף משעל

עוייד אריה רוטר

נציג הסתדרות הרופאים יושב ראש, נציג המנהל הכללי נציג היועץ המשפטי לממשלה

8 עש"מ 4193/06. שם נתן בית המשפט תוקף להסכמת הצדדים בהליך משמעתי של שירות המדינה להטיל עונש
שמשמעותו בקירוב הייתה מעין פיטורים על תנאי, אף שעונש כזה לא נמצא בחוק במפורש.

7