היסטוריית רופא: ד"ר יוסף ספדי – התנהגות שאינה הולמת ,טיפול לקוי וממצאים חמורים בשיני המתלוננת

בפני:

השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב

בעניין שבין:

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

ע"י ב"כ – עוד יונתן ברג

ד"ר יוסף ספדי
ע"י ב"כ – עו"ד אלון גלעדי

לבין:

ה ח ל ט ה

החלטה 32-13

הקרבל

הנקבל

העובדות והקובלנה

ספדי, רופא שיניים מורשה, שמענו

1. ביום 29.3.2009, הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, קובלנה כנגד ד"ר יוסף
(להלן – ד"ר ספדי או הנקבל), על כי נהג בדרך שאינה
הולמת רופא שיניים מורשה, כאמור בסעיף 45(1) לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] התשל"ט-1979,
וכן גילה רשלנות ו/או חוסר יכולת כאמור בסעיף 45(3) לפקודה.

2. להלן עובדות המקרה: המתלוננת פנתה למרפאה בה עבד הנקבל בקרית שמונה, ביום 16.10.2001
לבדיקה והתייעצות, ולאחר שבדק אותה קבע הנקבל שיש לבצע כ- 11 כתרים ושתי סתימות. ביום
12.11.01 הודבקו הכתרים הסופיים, באמצעות דבק זמני.

לאחר הדבקת הכתרים, סבלה המתלוננת מדלקות חניכיים חריפות סביב הכתרים, דימומים בחניכיים,
רגישות לחום וקור, ועוד. בחדש אוגוסט 2002 פנתה המתלוננת לקבלת עזרה ראשונה במרפאת קופת
ולים, ואזי הוברר כי בלסת העליונה, בה הותקנו הכתרים, קיים טיפול שיקומי לקוי ומוקדים רבים של
עששת פעילה. ד"ר יוסף אזואלוס, מומחה בשיקום הפה, שבדק את המתלוננת ביום 30.8.02, מצא שורה
ארוכה של ליקויים וממצאים חמורים בשינייה, כמפורט בסעיף 1.5 לכתב הקובלנה. עוד נקבע, כי
הרשומה הרפואית בתיק הרפואי של המתלוננת נוהלה על-ידי הנקבל בצורה רשלנית, וחסרים בה פרטים
רבים .

3. המתלוננת הגישה תביעה אזרחית נגד הנקבל, וביום 4.6.2006 חייב בית משפט השלום בקריית
שמונה את ד"ר ספדי לשלם למתלוננת פיצויים בסך 184,672 ש"ח. הנקבל לא שילם למתלוננת את
הפיצויים שנפסקו לחובתו. יצוין, כי הנקבל לא היה מבוטח בביטוח אחריות מקצועית.

עוד עולה מכתב הקובלנה, כי הנקבל לא השיב לשלוש פניות של ד"ר מוטשניק מהאגף לאבטחת איכות

במשרד הבריאות.

.4

2

הוועדה, בהרכב ד"ר שלמה זוסמן – יו"ר; ד"ר חגי סלוצקי ועו"ד רות הורן – חברים, אף דחתה את טענת
הנקבל כי היה שיהוי בהגשת הקובלנה נגדו, שהוגשה רק בשנת 2009, בחלוף כתשע שנים מאז
הטיפולים, תוך שקבעה כי: "האינטרס הציבורי מחייב את מיצוי הדין המשמעתי עם הנקבל".

5. לאחר ששמעה עדויות ועיינה בכל החומר הרפואי שהוצג בפנייה, הגיעה הוועדה למסקנה, שהנקבל
כשל בהתנהגות המצופה מרופא שיניים, הן לגופו של הטיפול והן בקשר לניהול רישום הטיפול.

הוועדה דנה ביסודיות, אחת לאחת, בסעיפי הקובלנה שהוגשה נגד המתלונן, התייחסה לתגובותיו של
הנקבל, וקבעה חד משמעית כי במרבית המעשים המיוחסים לו, התרשל ההתרשלות חמורה
בתיפקודו כרופא שיניים מורשה. בלשון הוועדה:

הנקבל סטה בבאופן משמעותי מרמת הטיפול המקובלת והצפויה ממנו כרופא שיניים
באופן בו ביצע את ההכתרה של השיניים, הואיל וביצע שיקום נרחב בלא שעמד לנגד עיניו
צילום סטאטוס פריאפיקלי, משהזניח את הטיפול בעששת, כמו גם משלא תיעד ברשומה
הרפואית מידע מהותי שאותו נדרש לתעד בה…" (עמ' 19 לדוח הוועדה מיום 29.1.13).

…

עוד קבעה הוועדה כי הנקבל נהג בדרך שאינה הולמת מורשה לריפוי בשיניים, בכך שלא ביטח עצמו
בביטוח אחריות מקצועית.

לפיכך, הגיעה הוועדה למסקנה שהנקבל עבר עבירת משמעת לפי סעיפים 45(1) ו- (3) לפקודת רופאי

השיניים.

הוועדה החליטה להמליץ לזכות את הנקבל מאי ההתייחסות לשלוש פניותי של ד"ר מוטשניק, לאחר
שנותר בלבה ספק אם המכתבים הגיעו אליו. גם לגבי אי תשלום החיוב הכספי בפסק הדין בתביעה
האזרחית, סברה הוועדה כי אין להרשיע את הנקבל בעבירת משמעת, שכן לא הוכח כי קיימים כללי
אתיקה בנושא, אשר הנקבל הפר אותם.

6. בבואה לשקול את העונש לו ראוי הנקבל בגין התנהגותו בפרשה זו, הדגישה הוועדה את חומרת
התנהגותו, מהצד האחד, ואת הנסיבות המקילות שעיקרן, משך הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ועד
סיום ההליכים המשפטיים (כ- 12 שנה), וכן את מצוקתו הכלכלית של הנקבל – מהצד האחר.

לאחר שיקול מכלול נסיבות המקרה, הן המקילות והן המחמירות, המליצה הוועדה להתלות את רישיונו
של הנקבל לעסוק ברפואת שיניים למשך חדשיים (2).

החלטה

7. ועדת המשמעת הנכבדה בחנה ביסודיות רבה את פרטי המעשים השונים שיוחסו לנקבל, ד"ר יוסף
די, והוציאה תחת ידה דוח בהיר ומפורט, המתייחס להיבטים השונים של המקרים.

ספרי

הנני סומך ידיי על ממצאי הוועדה, מסקנותיה והמלצותיה, בכל הכרוך הן להמלצה להרשיע את הנקבל
במעשים המיוחסים לו והן באשר לזיכויו מחלק מהמעשים שיוחסו לו. הוועדה הפעילה שיקול דעת מעמיק
ונרחב בסוגיות השונות – שמרביתן רפואיות מקצועיות – וכמנהגי, אינני נוהג להתערב בממצאים אלה.

גם אמצעי המשמעת שהומלץ על-ידי הוועדה הנכבדה בפרשה זו –
נראה לי
חדשיים התליית רישיון
סביר והולם, בנסיבות המקרה, והנני נכון לאמצו. ייאמר כאן, כי אלמלא התקופה הארוכה שחלפה מאז
האירועים ועד לסיום ההליכים, היה מקום להחמיר בענשו של הנקבל אף מעבר להמלצת הוועדה.

–

8. המלצת הוועדה אף תואמת את רמת הענישה בהחלטות דומות, כגון החלטה 11-12 המשנה למנכ"ל
משרד הבריאות נ. ד"ר אבי סלומון (מיום 7.6.12), עליו הושת אמצעי משמעת של התליית רישיון
למשך שלושה חדשים, בנסיבות דומות למדיי למקרה שבפנינו. יצוין, כי אמצעי משמעת זה אושר על-ידי
בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דן בערר שהגיש ד"ר סלומון נגד הרשעתו ונגד חומרת העונש
ודחה אותו (עש"א 2424-10-12 ד"ר אבי סלומון נ. שר הבריאות – מיום 14.7.13).

אשר על כן, הנני מחליט להתלות את הרשיון של הנקבל, ד"ר יוסף ספדי, מלעסוק ברפואת שיניים למשך
חדשיים (2), החל מיום 1.12.13.

ניתנה היום, 15 אוקטובר 2013, יא חשון תשע"ד.

יש להפיץ החלטה זו, כמקובל.

אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס)