צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז 1976
ביום 2.1.08 הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קובלנה נגד דייר אברהם בן שמואל קוגוסבסקי
(להלן הנקבל). היתה זו קובלנה מתוקנת שהחליפה קובלנה קודמת באותו נושא שהוגשה כשנה
קודם לכן.
הנקבל שימש בתקופה הרלבנטית לקובלנה מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים מדיקל
סנטר, בהרצליה, ובתפקידו זה היה אחראי, בין השאר לתקינות הרישום ברשומה הרפואית בכל
הנוגע להפריה החוץ גופית.
תקינות הרישומים בנושא זה אינה שונה מהתקינות הנדרשת מרשומות רפואיות בדרך כלל, הכל
לפי האמור בסעיף 17 (אי) לחוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996. לפי סעיף זה יש לתעד את כל מהלך
הטפול הרפואי שקיבל כל מטופל.
נוכח חיות המאטריה קא עסקינן חדשה יחסית, לא הסתפק משרד הבריאות בהוראות החוק,
והוא הוציא מכח סמכויותיו לפי תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) תשמ"ז – 1986 הנחיות
המחיבות קיום פונקצית מיוחדת האחראית לניהול רשומות ורישומים רפואיים הנוגעים להפריה
חוץ גופית. הנקבל נתמנה למלא פונקציה זו, ואולם לפי האמור בקובלנה הוא לא מלא את חובותיו
בתחום זה לגבי שתי מטופלות.
עיקר אי התקינות הרישומית התבטא בכך שברישום המתיחס למטופלות בא אמנם זכרן של
הביציות שנשאבו מהן ויועדו לצרכיהן שלחן, ואולם לא בא זכרן של ביציות במספר גדול יותר
שנשאבו מהן כתרומה למטופלות אחרות.
לפי האמור בקובלנה, הנקבל נהג כך ברישום הנוגע למטופלת השנית חרף העובדה שהיא ובעלה
הודיעו שאין הם מעוניינים במתן תרומת ביציות לחפרייתן של אחרים. את רוע הגזירה" הזו
ביקש הנקבל לבטל על-ידי קבלת הסכמת המטופלת לתרומה מסויימת, כשהיא נתונה במצב של
התעוררות מתרדמה.
בשל כל אלו ייחסה הקובלנה לנקבל עבירות על סעיף 17 (ב) לחוק זכויות החולה תשל"ז – 1996 )
על סעיף 41 (7) 7לפקודת הרופאים, על סעיף 13 לחוק זכויות החולה תשל"ז – 1996, ועל סעיף 41
(1) לפקודת הרופאים.
שני הצדדים האירו בדבריהם לועדה היבטים שונים אותם על הועדה להביא בחשבון בשוקלה את
ההסדר. במסגרת זו הנקבל הדגיש שאין מדובר על העלמה טוטלית של נתונים מחרישומים
שנעשו. לפי השיטה שנהגה בביריית האמור היה צריך, לרשום ברישומים המתיחסים למטופלת
רק את הסובב את הביציות שנועדו לה. דבר הוצאת שאר הביציות נרשם בגליון המעבדה. זהו
רישום שאיננו מתיחס ספציפית למטופלת, ואולם עדיין הוא מעלה על הכתב את דבר שאיבתן של
ביציות נוספות.
מנגד הבהירה בייב הקובל כי רישום כזה חוטא למטרתו, שכן המטופלת אינה מודעת לו, וכך
נחשפת בפניה רק תמונה חלקית. בייב הנקבל אמר שהרישום כפי שנעשה נהג גבי כל המטופלות,
והוא נעשה לפי הנחית יעוץ משפטי.
בייך שני הצדדים הביאו לתשומת לב הועדה שאחת המטופלות לא היתה מעוניינת עוד בבירור
הקובלנה, וכי אין בדעתה להעיד. בייב הקובל היתה מודעת כמובן ליכולת לכפות על מטופלת זו
התיצבות לשם מתן עדות, ואולם היא היתה סבורה שבנסיבות מקרה זה לא יהיה זה מן הראוי
להפעיל סמכות זו. שני הצדדים ביקשו מהועדה ליתן משקל לכך שהנקבל הודה גם בעובדות
הקשורות למטופלת זו על אף שידע שאם לא יודה, לא יהיה מי שיוכל להעיד על פרשה זו.
עובדה נוספת ששני הצדדים ביקשו להביאה בחשבון היא התמשכות ההליכים, ענויי הדין מהם
סבל הנקבל משך תקופה ארוכה, ודבר הדחתו של הנקבל מתפקידו.
מסתבר שמאז ארועי פרשות אלו חלפו עשר שנים, ואין צורך בהבאת ראיות כדי להשתכנע שענויי
הדין מהם סבל הנקבל היו קשים וארוכים. לפי האמור ע"י בייב הקובל. הנקבל שיתף משך כל
התקופה הזו פעולה, ועשה את כל הנדרש כדי לסיים את הפרשה מבלי שהוא מציב קשיים על דרך
התנהלותה.
הועדה ציינה שהיא נותנת משקל לתקופה הארוכה שחלפה מאז הארועים, כמו גם לכך שהליכים
נגד הנקבל החלו לפני כשמונה שנים, דבר שהגביר אל נכון את ענויי הדין. לא הנקבל היה זה שגרם
להשחיה ארוכת מועד זו, רשויות המדינה הן שביקשו, לפחות בחלק מהזמן, לעכב את ההליכים
כדי להמתין לסיום ההליכים שהתנהלו נגד רופאים אחרים שהיו מעורבים בפרשת הביציות. היא
הביאה בחשבון גם את שאר הנימוקים לקולא שהיו כלולים בדברי בייב הצדדים. הכל כפי שפורט
לעיל.
החרות שנטל הנקבל לשים עצמו אפוטרופוס על החלטות הפורטות על הדקים שבנימי הרגש של
מטופלות היא פלישה לתחום לא לו. מדיניות נאותה צריכה לעשות את כל האפשר כדי שההיבטים
הללו יופנמו בקרב אותם העוסקים במלאכה שלא השכילו להפנים אותם בעצמם.
חרף זאת, ונוכח הנימוקים לקולא ששקלה הועדה, ובעיקר נוכח ימי הבראשית של המאטריה
שמדובר בה, נוכח הזמן הרב שחלף, וגם נוכח העובדה שהמקרה דומה יותר בנסיבותיו למקרה
שנסתיים בעבר בנזיפה, אני מאמץ את המלצת הועדה ונוזף בנקבל.
אני עושה כן נוכח האצלת סמכויות שר הבריאות אלי בנושא זה.
4.12.0)
ניתן היום
+
נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים
