חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

היסטוריית רופא: ד"ר אנטולי סימנובסקי – רשלנות חמורה

תיאור הליך: רשלנות חמורה (הנקבל חשף מטופלת להחמרת נזק לאחר הייתה מעורבת בתאונת דרכים)
שם פרטי: אנטולי
שם משפחה: סימנובסקי
תחומים: רופאים בעלי רשיון ותחומי מומחיותם
עיר: מזכרת בתיה
פירוט אמצעי משמעת: רשלנות חמורה (הנקבל חשף מטופלת להחמרת נזק לאחר הייתה מעורבת בתאונת דרכים)
מס' רישיון: 1-33226
סטטוס רישיון: בתוקף (מורשה לעסוק במקצוע)
תאריך הנפקת רישיון: 2001/04/11
מה חשוב לדעת? התליית רישיון לחודשיים
התליית רישיון לחודשיים

:

.

ֿ

%

בענין: הקובלנה נגד ד"ר אנטולי סימנובסקי

צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976

המשנה למנהל הכללי של משרד הבריאות הגיש ביום 1.4.08 קובלנה נגד דייר אנטולי סימנובסקי
(להלן – הנקבל) על שהוא נהג ברשלנות חמורה במילוי תפקידו, כאמור בסעיף 41 (3) לפקודת
הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976 (להלן הפקודה).

הרשלנות התבטאה, אליבא דכתב הקובלנה בכך שבהיותו כירורג תורן בבייים קפלן ברחובות,
טיפל באשה שנפגעה בתאונת דרכים והובהלה לחדר המיון של ביהיית קפלן. הוא ביקש לבדוק את
המטופלת ושאל אותה אם היא סובלת מכאבים …. והאם יש לה כאבים בצואר!" משהשיבה
בשלילה ייהסיר הנקבל מצוארה את החלק הקדמי של הצוארון וביקש ממנה להניע את הצואר
מצד לצד … ולדווח לו על כאבים". צוארון זה, המכונה צוארון פילדלפיה, ניתן למטופלת על ידי
צוות האמבולנס שהגיע למקום התאונה. הדבר נעשה כדי לקבע את עמוד השדרה הצוארי. בהמשך
הנקבל הוריד גם את החלק האחורי של הצוארון בנסיון לבדוק את הגביי. המטופלת התקשתה
לקום, והנקבל ייעזר לה להתרומם בחלק העליון של הגוף כשהוא תומך בידו מאחורי גבהיי. הנקבל
חדל עשות כן יירק אחרי שהפצועה התקשתה לנשום" ואורטופד שהיה במקום ביקש ממנו להמנע
מתנועות הצוארי. יצוין שהודעה על מצב המטופלת, שהתלוננה שאינה חשה את הגפיים
התחתונות ומתקשה להניע את העליונות הועברה לבייים בטרם היא הגיעה לחדר המיון. זה היה
גם מצבה בחדר המיון.

מנהל יחידת הטראומה נקרא למקום והופתע לגלות שלחולה אין צוארון. לפי הוראתו הוחזר
! מיד הצוארון, והיא הועברה לבדיקת C.T. בד בב הורה מנהל יחידת הטראומה להעביר את
המטופלת לביית שיבא "להמשך טיפול ניתוחי ניאורוכירורגי ושיקומי במחלקה לנפגעי חוט

השדרהיי.

העולה מהאמור בקובלנה הוא, שהנקבל התרשל בכך שלמרות שידע שהפצועה עברה פגיעה
נוירולוגית קשה זאת ממדייא עוד לפני הגעתה לחדר מיון והיה ברור שנפגעה קשה בעמוד השדרה
גרם למניפולציה לעמוד השדרה בניגוד לנהלי ATLS ובניגוד לכל …….. הנקבל בבדיקתו
סטנדרטים רפואיים מקובלים, ובכך חשף את הפצועה להחמרת הנזק לחוט השדרהיי.

כעולה מהוראות סעיף 44 לפקודה, מינה שר הבריאות ועדה שתשמע את שיש לנקבל לאמר,
שתרכז את החומר כולו, ושתמליץ בפניו כיצד יש לנהוג במקרה זה.

בישיבת הועדה מיום 4.5.2010 הודיעה בייך הנקבל שייבעקרון עובדות כתב הקובלנה נכונותיי.
הודעה זו באה לאחר תיקון טעות שנפלה בקובלנה, שנאמר בה שתופעות של אבדן שליטה יוחסו
למטופלת, ככל הנראה בעבר ואולם לא בזמן נהיגה. הכוונה היתה לאמר שתופעות כאלו ארעו ייגם
בזמן נהיגהיי. התיקון שנעשה איננו משליך על הרשלנות המיוחסת לנקבל.

הסתייגות אחרת שהיתה לבייב הנקבל היא שלטענתה הנקבל תמך בצוארה כשניסה להרימה.
הועדה הודיעה שתביא טעון זה בחשבון. בכפוף לכך לא היה לבייב הנקבל הסתיגויות מהרשום
בקובלנה, הכל כפי שנרשם לעיל.

בישיבה נוספת של הועדה טענו בייכ הצדדים, זה בכה וזה בכה לעניין הענישה המשמעתית. מאוחר
יותר (ביום 10.10.2010), ניתנה על ידי הועדה החלטה לפיה, אפילו בהנחה שהנקבל תמך בצוארה
של המטופלת כשניסה להרימה, גם אז הוא נהג ביירשלנות חמורה". הטעם לכך הוא שייש איסור
מוחלט להוריד צוארון של נפגע במצבה של הנפגעת, ללא שבוצע קודם לכן צילום של עמוד השדרה
לצורך שלילה של שבר עמוד השדרה הצוארי, על אחת כמה וכמה כאשר יש סימנים נוירולוגיים
בידיים וברגליים לפגיעה בעמוד השדרה". הנורמה המקובלת, כך ממשיכה ואומרת הועדה, היא
שאין להזיז נפגע במצב כזה שייהרי יתכן שהיתה פגיעה גם בעמוד שדרה תחתון ולא רק בצוארי.

יום לאחר מכן (ב- 11.10.2010) ניתן ע"י הועדה דויים המיועד לשר, לפי סעיף 44 לפקודה. בדויית
זה סוקרת הועדה את טעוני הצדדים לעניין הענישה המשמעתית, ולאחר ששקלה את כל הנתונים
הרלבנטיים" נתפצלה דעת חבריה. הרוב סבר שענישה משמעתית של התליה בת חודש אחד של
הרשיון תהלום את המקרה. דעת המעוט היתה שההתליה צריכה להיות בת שלושה חודשים. ייעל
כן המלצת הועדה ברוב דעות היא להתלות את רשיונו של הנקבל לחודש אחד".

בעית הענישה המשמעתית בשל רשלנות חד פעמית, בת חלוף, וכזאת שנעשתה בחוסר תשומת לב
רגעית, הוא בעיה קשה. איש איננו מיחס למתרשל כזה, כונה או עצימת עיניים או אדישות
לתוצאה. רשלנות מסוג זה היא, ככל שניתן להסיק מכלל העובדות המצויות בתיק, מעין מוצר
לואי ספונטני של פעילות טפולית שנועדה להשיג מטרה רצויה (בענייננו בדיקה של המטופלת
בעקבות תאונת הדרכים שהיתה לה).

לעתים אין התאמה בין הרשלנות הרגעית בת החלוף האמורה, לנזק שהיא גרמה. במקרים כאלו
קול דמי הנזק בוקעים מתוך העשיה, ואולם לקול זה אין בדרך כלל השלכה על בחינת הרשלנות.
אמרתי שזהו המצב בדרך כלל, משום שיש וחומרת התוצאה האפשרית היא נוקבת כל כך, עד
שאין הדעת המקצועית סובלת שרופא שאומנתו בכך, יעשה מעשה כזה מבלי שיהיה נטוע בו בלם
פנימי שיעצור מבעדו לסטות מהשורה. דוגמא בולטת למצב כזה (והיא באה רק כדי לסבר את
האוזן), היא מצב בו רופא מבקש לבדוק מטופל ידוע חולי לב, המתלונן על כאבי חזה, והוא מזיע
ולחץ דמו גבוה, וזאת על ידי מבחן א.ק.ג במאמץ זאת כשיש אינדיקציה ברורה למדי לקיומו של
התקף לב.

דעת חברי הועדה במקרה זה, כפי שהיא נלמדה גם מתוך המלצות הענישה של חבריה (בין של
המקלים בין של המחמירים), היא שלא זהו המקרה כאן. הרשלנות אמנם חמורה משום שהיא
פוגעת באשיות דרך הטפול המתבקשת במצב בו היתה נתונה המטופלת, ואולם עדיין היא יכולה
לדור בכפיפה אחת עם מעין ספונטניות הגוברת מבלי משים על ידע רפואי ונסיון.

PAGE

To:5657799

ATMJGW MEQJPATIT

3

000000000

מצב כזה אסור שיקרה, חיי אדם יכולים להיות תלויים בכך, ושומה על המופקדים על כך להגיב
על חריגות כאלו, בין השאר על ידי ענישה מרתיעה, ואולם מידתיות הענישה יכולה להיות מושפעת

מכלל הנסיבות.

צדקו איפוא כל חברי הועדה כשסברו שההליך המשמעתי לא יכול להסתיים בפחות מהתלית
רשיון. שתי הדעות, זו של הרוב וזה של המיעוט מצויות במתחם הסבירות והאפשרות. העין
המקצועית, של חברי הועדה, שיש ליתן לה משקל נכבו, רואה את המתחם הסביר כנע באזורי
הזמן המומלץ להתליה.

ניתן היום

9-NO-2010 08:56 From:
08/11/2010. 01:30

6

נראה לי שבמצב כזה נכון יהיה להגדיל במקצת את משך ההתליה המומלצת על ידי הרוב,
ולצמצם במקצת את זו המומלצת ע"י המעוט. דרך זו תגביר את עוצמת המסר שאין מדובר בענין
של מה בכך, ואולם לא תחמיר עם הנקבל למעלה מהצריך.

דברים אחרונים אלו נכונים גם על רקע מכתבי הערכה רבים של מטופלים שונים בהם טיפל
הנקבל, גם על רקע חוות דעת חיוביות ביותר שהועדה קיבלה מעמיתים לעבודה או למקצוע.

שר הבריאות האציל אלי את סמכויותיו הנוגעות לענישה המשמעתית. זות הועדה הועבר למן
אלי, ואני מורה שרשיון הנקבל יותלה לחדשים שתחילתם ב- 2.1.2011.

As

לא, אצא ידי חובת סיום החלטה זו אם לא אעיר, בבחינת למעלה מהצריך, שעיון בחומר כולו
העלה שהמטופלת היא אשתו של אחד מבכירי הרופאים בבית קפלן. הוא מיצר וכועס, על
ההתרשלות שנעשתה, ואולם הוא כועס לא פחות על כך שהפרשה נחשפה בפניו רק במקרה, ורק
מאוחר יותר, זאת כנראה עקב הדלפה של מי שיזע על הארועים. אם אכן זה המקרה, צריך להבין
את תסכולו של בעלה של המטופלת על כך שביהיית לא פעל ככל שהיה מתחיב מנסיבות הארוע,
ובמקרה זה וביתר שאת, שהוא לא פעל כפי שיה צריך לצפות שיפעל ביין שאחד מבכיריו נפגע
מפעילות לא תקינה שלו. לו לעצתי שמעו הנוגעים בדבר, היו מבררים, אפילו היום, את נסיבות
ההעלמה והטשטוש, ככל שהיו כאלו, והיו מסיקים את המתנקש מכך.

ו. זילר

נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים

error: תוכן זה מוגן !!
דילוג לתוכן