היסטוריית רופא: ד"ר גיא קיסר – רשלנות חמורה והתנהגות שאינה הולמת

1

צו לפי סעיף 45 לפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש) תשלייט – 1979

בקובלנה שהוגשה ב- 7.10.07 נגד דייר קיסר גיא (להלן הנקבל ) יוחסה לו התנהגות רשלנית
תמורה, והתנהגות שאינה הולמת רופא שיניים, לפי פסקאות (1) ו- (3) לסעיף 47 לפקודת רופאי
השיניים (נוסח חדש) תשל"ט – 1979 (להלן הפקודה).

הבירורים שקדמו להגשת הקובלנה היו אמורים להתיחס לתלונת אחת מהמטופלות שטופלו על
ידי הנקבל, על רשלנות בטפול בה. היו אינדיקציות לטפול רשלני לא רק בתלונת המטופלת, אלא
גם בנתונים שמסרה רופאת שיניים אחרת, שבדקה וראתה את תוצאות הטפול שנתן הנקבל
למטופלת האמורה.

ברורים אלו נתקלו בקשיים מרובים נוכח ניתוק מגע מופגן של הנקבל עם רשויות משרד הבריאות
שביקשו לבחון את התלונה כשהם מסתמכים גם על גירסת הנקבל על מה שארע.

פניות חוזרות ונישנות שנעשו לנקבל לא נענו, ובנסיבות אלו הוגשה הקובלנה האמורה המתיחסת
בעיקרה לדרך הפתלתלה בה נקט הנקבל כדי להמנע ממסירת נתונים ופרטים על הטפול שנתן.

שר הבריאות מינה ועדה עליה הוטל לשמוע את תגובת הנקבל, לרכז ולבחון את החומר כולו,
ולהמליץ בפני השר מה ייעשה בנקבל, הכל כקבוע בפקודה.

בדויית שהגישה הועדה ביום 17.6.2010 לשר הבריאות היא מתארת באריכות ותוך מתן פרוט מלא
את המעללים בהם נקט הנקבל כדי לחמוק מלהופיע בפני הועדה. נתונים שהובאו בפני הועדה
הצביעו על כשלונם של יינסיונות חוזרים ונשנים ליצור קשר עם הנקבל …. כל המכתבים שנשלחו
לנקבל, לרבות בדואר רשום, חזרו בלא שנמסרו בירור שערכה יחידת המשמעת במשרד
הבריאות העלה שהנקבל יצא את הארץ ביום 12.11.07 ומאז לא שב לישראליי

בנסיבות אלו החליטה הועדה להורות על עשיית נסיונות נוספים לבצע מסירה לנקבל, זאת על ידי
שליחת הודעה לכתובת בחו"ל, כפי שזו נמסרה ע"י הנקבל בשיחה טלפונית בה ביקש לקבל אישור
שיקל עליו לעבוד בחו"ל. נסיון נוסף יש לעשות, כך הורתה הועדה, על ידי פרסום הזמנה לדיון
בשני עתונים יומיים, זאת למקרה שהנסיון הראשון לא יניב פירות.

כך אמנם עשה הקובל – הכל לשווא. נמען הכתובת בחו"ל היה בעל מרפאה באירלנד שאין לו קשר
עם הנקבל.

כיוון שכך, ונוכח שהותו של הנקבל בחוץ לישראל המליצה הועדה על התליית רשיון הנקבל ייעד
שהנקבל ימצא לנכון לפנות, בענין זה, למשרד הבריאות ויאפשר למשרד הבריאות לברר אם ראוי
לחדש את תוקפו של הרשיון".

חומרת התנהגות הנקבל, כפי שהדברים תוארו על ידי הועדה, נכוחים ונכונים ואני מאמץ אותם.

מה שהטריד אותי בהליך זה הוא הנושא הכרוך בהודעה שיש למסור לנקבל על הדיון בפני הועדה.

סעיף 47 לפקודה מתנה את הפעלת סמכות שר הבריאות לנקוט אמצעי משמעת כאמור בסעיף 45
לפקודה, ייבמתן הזדמנות לרופא לשטוח את טענותיו בפני ועדה שמינה השך.
פיסקה בי של סעיף 47 מבהירה מה ייחשב כמתן הזדמנות כזו, ונאמר בה שהמצאת הודעה
המפרשת את מהות התלונה ואת הכוונה לנקוט באמצעי המשמעת האמורים לפני מתן הצו לפי

סעיף 45 היא בבחינת מתן הזדמנות מספקת. המצאת ההודעה יכולה להעשות גם בדואר רשום.

סעיף זה הוא מקבילו של סעיף 44 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976. אותו סעיף
מבהיר ואומר שמשלוח בדואר רשום צריך להיות יילפי מענו הידוע לאחרונה של הנקבליי. השמטת
ההוראה אודות משלוח ההודעה למען האחרון הידוע של הנקבל מפקודת רופאי השיניים, איננה
צריכה לשנות את הפרשנות שיש ליתן להוראות שתי הפקודות. הדואר הרשום צריך להשלח למען
הידוע האחרון פה גם שם.

התכלית החקיקתית של שתי ההוראות היא ברורה. הצעדים שביכולת שר הבריאות לנקוט הם
חמורים ביותר, והמחוקק ביקש להבטיח שצעדים אלו לא יינקטו בטרם תינתן לנקבל הודעה על
קיום הליך שסופו יכול להיות נקיטה בצעדים האמורים.

תכלית זו של החוק היא ברורה וחשובה, והיא משיגה את מטרתה על ידי משלוח בדואר רשום
למען האחרון הידוע.

יתוארו מקרים בהם נעלמו עקבותיו של נקבל, אם בתום לב עקב שנוי מקום מגורים עליו לא
ניתנה הודעה, אם מתוך כוונת זדון שלו לא לאפשר את איתורו. מקרים כאלו יכולים להתיחס

ÄTMJGW MEQJPATIT

3

2E-JUL-2018 12:04 From:

לרופאים שהפעילות הרפואית שלהם יכולה לסכן את הציבור. במצבים כאלו אי אפשר ליתן
להוראות חוק המגנות על אינטרס הנקבל להיות מידע, פרשנות שתיצור מכשול בלתי עביר מפני
בירור ענינו על ידי פעולה מכוונת או לא מכוונת שתמנע את איתורו.

22/07/2010 00:09 000008808

משלוח הודעה למען הרשום האחרון הידוע מבוססת על נסיון החיים שמי שמעתיק מקום מגוריו
מידע את הדואר או דואג באופן אחר לקיום רצף בלתי מופרע של קבלת מכתבים, רצף זה מבטית
באופן סביר את הגעת התודעה אליו. לכך יש להוסיף שעל כל רופא לדעת שמוטלות עליו נורמות
אותן הוא חייב לקיים, וכי קיומן מחייב לא אחת קיום קומוניקצית רציפה איתו ביצירת מצב בו
מותיך הנקבל את עצמו במצב בו לא ניתן לקיים איתו קשר, מכריז הרופא על עצמו כמי שוויתר
על הזכות לדעת מה הקומוניקצית המופנית אליו נושאת בחובה.

בין כך בין אחרת נראה הדבר שהקובל מילא את חובת מתן ההודעה לנקבל לא רק בהיבט
הפורמלי שלה, אלא גם בהיבט הפרקטי. למקרא הקומוניקציה שהיתה בפועל קשה שלא להגיע
למסקנה שהנקבל ידע על הקובלנה ואם לא הגיב עליה, אין זאת משום שלא ידע עלית.

נראה לי לכן שהוליך כפי שהתנחל הוא הליך תקין.

הועדה המליצה על התלית רשיון הנקבל עד שתבוא פניה מחודשת של הנקבל לרשויות.

לי נראה שייתברחחיי הבוטח ומשוללת הרסן של הנקבל, תוך התעלמות מחובתו כלפי המטופלת
וכלפי רשויות הבריאות, מעידה על עצמה שהמדובר הוא בוזפא חסר אחריות ומשולל רסן הבועט
בכל הנורמות המוסכמות, בין הן מעוגנות בהלכות נימוס גרידא, בין חן הקבועות בדין, לכאורה
רופא כזה הוא מסוכן לצמר המטופלים, והסנקציה הראויה היא ביטול רשיונו, וכך אני מחליט.

ניתן היום _vg.+ .2 2

אין צריך לאמר שאם בשלב כלשהו יבקש הנקבל הענקת רשיון מחדש, יוכלו הרשויות המופקדות
על כך לפעול בנושא זה ככל שייראה להלן נכון.

בטול רשיון הנקבל יחיה בתוקף מידי. הודעה על כך תשלח בדואר רשום לנקבל למענו כפי שהוא
ניתן על ידו במשרד הבריאות, והיא תפורסם בנוסף לכך גם בעיתון "ידיעות אחרונות".

151.1

נשיא
(בדימוס)
של
ביהמ"ש
המחוזי
בירושלים