המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הגיש ביום 12.2.07 קובלנה נגד יפים גרוייסמן (להלן הנקבל).
בקובלנה זו יוחסו לו מעשים המהווים עבירות משמעת לפי סעיפים 45 (א) (1),45 (א) (3), וסעיף 45
(א) (1) לפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש) תשלייט – 1979 (להלן הפקודה). סעיפים אלו עוסקים
במתן טפול ברשלנות, בהתנהגות שאינה הולמת את מקצועו של הנקבל ובהצגתו את עצמו, באופן
מתמשך ורצוף כיידיירי, בעוד הוא אינו כזה.
שר הבריאות הקים כאמור בסעיף 47 לפקודה, ועדה עליה הוטל לשמוע את תגובת הנקבל, לרכז
את החומר, להמליץ בפני השר כיצד לנהוג, ולהעביר לשר דויית הכולל את כל אלו.
ועדה כזו אכן הוקמה. בפני הועדה הודה הנקבל באמור בקובלנה, ובנוסף לכך גם העיד על נסיבות
המקרה. גירסתו היא שהמתלוננת פנתה למרפאתו וקבלה על כאב שיניים. בדיקה שערך הנקבל,
העלתה, לטענתו שיש לה כתר בין שתי שיניים שאינו תקין. המלצתו היתה להסיר את הכתר
ולעקור את השיניים. העקירה נדרשה, לפי מיטב הבנתו, משום שלא היה פתרון אחר. השיניים היו
בלתי יציבות ומצבן חיה כזה שטפול שורש או כל טפול אחר לא היה משיג מטרה כלשהי.
הקובלנה גורסת שאין לעקור שינים בטרם נעשה צילום החושף את מצבן ואת הדרך הראויה לטפל
בהם. צילומים לא עשה הנקבל. הוא גם לא רשם אנמזה, ועל כל אלו מוסיפה הקובלנה ואומרת
שהתרשומות הרפואיות שערך הנקבל היו בלתי תקינות.
הקובלנה מיחסת לנקבל גם שימוש שלא כדין בתואר דייר.
הנקבל הודה בפני הועדה בכל האמור בקובלנה. הועדה מצידה חיתה בדעה שהטיפול שנתן הנקבל
היה פגום, וכי יש בכך משום התנהגות שאיננה ראויה.
בנסיבות אלו הועדה סברה שחצבור יצא נשכר יותר אם הנקבל יוסיף דעת בתחום המקצועי.
הנקבל מצידו הסכים שכך עליו לעשות, והוא עבר השתלמות מקצועית, אותה הוא סיים
בהצלחה. מצב דברים זה מאפשר לועדה, לדעתה, לצפות לשיפור מקצועיותו של הנקבליי,
ובהתחשב בכך היא המליצה בפני השר להסתפק במתן נזיפה לנקבלייעל הכשלים בהם הודה".
בכל הנסיבות כפי שתוארו לעיל אני מקבל ומאמץ את המלצת הועדה ונוזף בנקבל.
הנזיפה ונירשם בתיקו.
ניתן היולט מ X-X
|
ילר
נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים