המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ני הרוקח הרוקח חסן ח'לאילה
מדינת ישראל
ועדות המשמעת – משרד הבריאות בירושלים
ישראל
תיק בדיימ 1/11/23
תאריך: 29/10/24
כ"ז תשרי תשפיה
ועדת משמעת לפי סעיף 56ב לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א-1981
בפני חברי הועדה:
עו"ד זמירה גולדנר
– יו"ר הוועדה
מגר' מירי טריינין
מגר' בת אל כהן מלכה
– חברת ועדה
– חברת ועדה
הקובל :
התביעה המשמעתית במשרד הבריאות
ע"י ב"כ עו"ד יונתן ברג
מהתביעה המשמעתית במשרד הבריאות
נגד
הנקבל:
הרוקח חסן ח'לאילה מ.ר. 5250
מג'ד אל כרום
מבוא
1
hasank69@gmail.com
החלטה
1. בתאריך 13/11/23 הוגשה כנגד הנקבל קובלנה המייחסת לו עבירות התנהגות בדרך
שאינה הולמת את עיסוקו כרוקח ובעלים של בית מרקחת בניגוד לסעיף 11א לפקודת
הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א-1981 (להלן "הפקודה"), ובניגוד לסעיפים 10, 7, 23(א),
25, ו-42(א) לפקודה, וכן פעל בניגוד לנוהל 128 של אגף הרוקחות, ובכך גילה חוסר
יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו כרוקח וכן כבעלים של בית
מרקחת כאמור בסעיפים 56א(1), 56א(3), ו- 56א(6) לפקודה .
.8/5/24
.3
בתאריך 8/5/24 התקיים הדיון בפני הוועדה. הנקבל התייצב לדיון בעצמו, והבהיר כי בחר
שלא להיות מיוצג בהליך בפנינו. בתום הדיון אפשרנו לנקבל, לאחר שיקבל ייעוץ משפטי,
להגיש לועדה מסמכים נוספים לתמיכה בטענותיו.
מסמכים אלה הוגשו לנו ביום 7/7/24.
עובדות כתב הקובלנה
.4
.5
א. הנקבל הינו רוקח מורשה מס' רישיון 5250. בתקופה הרלוונטית לכתב הקובלנה, שימש
הנקבל כבעליו של בית המרקחת יימגה פארם" בכרמיאל וכן בית מרקחת יינורדאויי
רקע
בחיפה.
ב. "מגה פארם' הוא בית מרקחת, בבעלות חברת מ.ר.א פארם אשר בבעלות הנקבל ואחיו
ג.
אוסאמה חלאילה.
הנקבל הוא גם בעלים יחידי של בית מרקחת "נורדאו' בחיפה.
רכישת תרופה ללא מקור וזיוף מסמך
ד. מטופל אונקולוגי קנה 2 אריזות מהתרופה opdivo 100mg (להלן: אופדיבו) בבית
מרקחת נורדאו על מנת לשולחה לביה"ח רמביים לטיפול. בית החולים קיבל את התרופה
מאצווה ABS3385 עם תעודת משלוח מתאריך 25.10.21.
ה.
ו.
ז.
מאחר והתרופה נתקבלה שלא דרך בית מסחר לתרופות כמקובל וללא תעודת רכישה
מבית מסחר, צוות בית המרקחת בבית החולים ביקש לברר את מקור רכישת התרופות
והאם קיים אישור רוקח מחוזי להעברת התרופות מבית המרקחת לבית החולים.
הנקבל העביר לביהיים העתק מתעודת משלוח לבית מרקחת נורדאו, מבית מסחר נובולוג,
הנושאת את התאריך 6.10.2021 ומס' אסמכתא 4752043, עם מס' אצווה שונה ממס'
האצווה שהתקבל בבית החולים. לא הוצגה תעודה המאשרת את מקור הרכישה או מקור
האספקה של תרופות אלו.
לאחר בירור ע"י רוקח המחוזי, מגר' הישאם זהר, נמצא שתעודת המשלוח המקורית
שנתקבלה מחברת נובולוג אסמכתא 4752043 היא מתאריך 6.10.2020 ולא 6.10.2021.
2
ט. זיוף תעודות רכישה והחזקת תרופות ללא יכולת הוכחה על מקור הרכישה הם בניגוד
לדרישות סעיף 25 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981
י.
בתאריך 11.11.21 נערכה ביקורת בשני בתי המרקחת שבעלותו של הנקבל .
ממצאים מביקורת בית המרקחת נורדאו בחיפה:
בהמשך לליקויים במשלוח האופדיבו, נמצאו תרופות שמקור רכישתן לא ידוע בניגוד
לסעיף 25(א) לפקודה, כאשר בין היתר לא הוצגו תעודות רכישה עבור התכשירים
T.darob 80 ,opdivo 40mg ו- T. Hydralazine HCI 10 mg.
בית המרקחת מבצע משלוחי תרופות לבית מרקחת 'מגה פארם' בכרמיאל בניגוד
להגדרתו של בית מרקחתי בהתאם לפקודת הרוקחים ובניגוד להוראות סעיף 25
421א לפקודה
בתחילת הביקורת הרוקחת האחראית לא נכחה בבית המרקחת ובכך בית המרקחת
הופעל ע"י עוזרת רוקח בניגוד לסעיפים 7,10 לפקודה.
נמצאו תעודות משלוח של תרופות לחוייל דרך דואר ישראל בניגוד להוראות נוהל 128
לאגף הרוקחות וללא תיעוד, כמו כן בית המרקחת עוסק בשיווק סיטונאי של
תרופות שונות לרשיים בניגוד לסעיף 42(א) לפקודה.
יא. בתאריך 14.12.2021 נערכה ביקורת מיוחדת, היות ובית המרקחת היה סגור תחת צו
תפיסה מינהלי מהתאריך ה2.12.2021
יב. למרות שמלאי התרופות נמצא בהסגר, מספר תכשירים הוצאו מבית המרקחת בניגוד
להנחיות ברורות. וכן נמצאו פערים נוספים ברשימת התרופות.
יג. בהמשך להנייל, בהתאם להסכמות בבית המשפט, הושמד כל מלאי התרופות בבית
המרקחת נורדאו.
יד. למרות התנהלות בעייתית הנייל, בתאריך 15.11.2022 נערכה ביקורת נוספת ונמצאו, שוב,
תרופות ממקור אספקה שאינו מורשה.
ממצאים בביקורת בית המרקחת מגה פארם בכרמיאל:
נמצאה בבית המרקחת התרופה Faslodex אצווה מס' RK990. בבירור עם בית מסחר
סלא (אז המשווק הבלעדי לתרופה זו) דווח כי בית המסחר לא סיפק כלל שום אצווה
מהתרופה לבית מרקחת מגה פארם (או לבית מרקחת נורדאו). לא ניתנה הוכחה
למקור הרכישה בניגוד לדרישות סעיף 25 לפקודה.
נתגלו בביקורת חשבוניות/מס מתחילת שנת 2021 עם שמות של מטופלים ותרופות
המעידות לכאורה על מכירת תרופות חייבות מרשם. לא הוצגו תעודות רכישה,
מרשמים או תיעוד אחר על ניפוק התרופות בפנקס המרשמים. הרוקחת האחראית,
ערין בשארה טענה שלא נרכשו ולא נופקו התרופות וכי רק נתבקשה לרשום
3
חשבוניות, רוקח נוסף שנכח טען גם הוא כי לא ניפק את התרופות אלא רק לרשום
את החשבוניות.
טו. בעקבות הליקויים והחשש למקור תרופות בלתי מהימן הוצא צו תפיסה על כל התרופות
בבית המרקחת בתאריך 11.11.2021.
טז. כמו כן, לאור חומרת הליקויים, בוטל אישור הרוקחת האחראית של ערין בשארה באופן
מיידי.
יז. בתאריך 19.11.2021 נדרש הנקבל, על ידי הרוקח המחוזי, להעביר רשימת מלאי מפורטת
של כל מלאי התרופות בבית המרקחת הכוללת : שם תרופה, כמות, מס' אצווה, מקור
רכישה ומס' תעודת רכישה, בכדי לבדוק באם מלאי התרופות בבית המרקחת נרכש
ממקור מהימן ולשקול את ביטול צו התפיסה.
יח. הנקבל העביר רשימות שאינן תואמות ואינן מדויקות. נערכה ביקורת בתאריך
17.12.2021 לבדיקת מלאי התרופות ומקור רכישתן, ונמצאו מעל 200 אריזות של תרופות
ללא מקור רכישה ידוע ואשר נמסרו מהבעלים להשמדה.
סיכום
יט. מן האמור לעיל עולה כי הנקבל נהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו כרוקח וכבעלים
כאמור בסעיף 11א' רבתי לפקודת הרוקחים וכן פעל בניגוד לאמור בפקודה בסעיפים 7,10,
23(א) 25 ו42(א) לפקודה וכן בניגוד לנוהל 128 לאגף הרוקחות וגילה חוסר יכולת, חוסר
אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו כאמור כרוקח וכן כבעלים של בית מרקחת
כאמור בסעיפים 56א(1), 56א(3) ו- 56א(6) לפקודת הרוקחים בכך ש:
1) הגיש מסמך מזויף לבית החולים רמביים.
2) החזיק בבתי המרקחת תכשירים ותרופות וניפק תכשירים המיועדים לרקיחה או
המשמשים לרקיחה ללא ראיה לכך שהתקבלו מבית מסחר לתרופות, מוסד מוכר
או גוף שעומד בהוראות החוק.
3) השתמש בבית המרקחת כבית מסחר לתרופות.
4) הפעיל את בית המרקחת ללא נוכחות של רוקח אחראי.
הדיון בפני הועדה
6. הנקבל התייצב לדיון כשאינו מיוצג, אך הבהיר כי קיבל יעוץ משפטי לפני הדיון, ועורך דין
מטעמו אף שוחח עם התובע והגיע להסדר טיעון הכולל אמצעי משמעת מוסכם של
התליית רישיון הרוקח של הנקבל למשך 3 שנים.
7. לאחר שהובהר כי הנקבל יודע ומבין כי הוועדה אינה כבולה בהחלטתה להסכמות
שהושגו בין הצדדים, התבקשה תגובת הנקבל לכתב הקובלנה.
8. הנקבל הודה בעובדות כתב הקובלנה ומשכך מצאנו אותו אשם בביצוע העבירות שיוחסו
לו בכתב הקובלנה.
התובע הציג בפנינו את הסדר הטיעון – לפיו יודה הנקבל בכתב הקובלנה ורישיונו יותלה
ל-3 שנים. התובע הדגיש שאף שאמצעי משמעת זה נוטה לצד הקולא, יש בנסיבות
האישיות של הנקבל כדי להצדיק סטיה לקולא מרמת הענישה המקובלת.
טיעוני ב"כ הקובל להסדר הטיעון
10. הנקבל הודה בעובדות כתב הקובלנה, קיבל אחריות על מעשיו והביע רצונו לחזור לתלם
ולפעול מכאן ולהבא בהתאם לדרישות הפקודה והוראות משרד הבריאות.
11. הודאת הנקבל משמעה – חסכון בזמנה של הוועדה.
12. אמצעי המשמעת המוצע על ידי הצדדים, אף שהוא נוטה לקולא, יש בו כדי להגן על
האינטרס הציבורי. מחד – המסר לציבור הרוקחים לגבי המשמעות וההקפדה על
הסטנדרטים המקצועיים והתוצאה של הפרתם על ידי רוקח שסרח. מאידך המסר לציבור
המטופלים שיכול להבין כי קיימת הגנה על שלום הציבור, שיש פיקוח וננקטים צעדים
כנגד רוקח שפועל תוך סטיה מסטנדרטים מקצועיים המצופים מכל מי שעוסק בתרופות
ובבריאות הציבור.
13. איננו מקלים ראש בעבירות המיוחסות לנקבל בכתב הקובלנה. על חשיבות השמירה על
שרשרת אספקה תקינה ומוקפדת של תרופות נאמר בהחלטה בעניינו של הרוקח חיים
ויים :-
"בטרם אבחן את התשתית העובדתית עליה נספך כתב הקובלנה, ראוי שאקדים ואתר
בקצרה את הרקע המקצועי והנורמטיבי העומד בבסיס תשתית זו.
אין צורך במומחיות מיוחדת כדי להעריך ולהבין את החשיבות שבהשלטת תחושת אמון
ציבורית ומקצועי בסחר בתרופות ובנלווה לו. הנזקקים לתרופות הם בדרך כלל אנשים
שלקו במחלות שונות והתרופות ניתנו להם בניסיון לרפאם ממחלת ולפחות לשפר את
מצבם ….
…אין ביכולת של צרכן התרופות לעמוד על המשמר ולוודא שהסיכונים הללו או סיכונים
אחרים לא דבקו בתרופות הספציפיות אותן הוא רוכש. הבנתו שלו היא שאם הרופא
רשם מרשם ואם בית מרקחת סיפק את התרופה הרשומה במרשם אות הוא שהוא נוטל
בדיוק את מה שהרופא ביקש שהוא ייטול. האמון המלא שכך אכן קורה בשטח, חיוני
לניהול מערכת בריאות תקינה במדינה תקינה. אחד האמצעים להבטיח אספקה אמינה
של תרופות, הוא הקמה של מערכת נורמות, (להלן "הרשת הנורמטיבית"), שתכפה על
כל העוסקים במלאכה דרך התנהגות שלא תאפשר סטיות".
14. בשרשרת הנורמטיבית הרוקח הוא הקשר שבין הרופא לחולה ויש לו תפקיד חשוב
בשמירה על בריאות החולה בהקפדה על הוראות הפקודה ונוהלי משרד הבריאות.
15. בעניינו של הרוקח חיים וייס, יוחסו עבירות דומות בחומרתן למקרה הנדון בפנינו והוטלו
עליו 5 שנות התליית רישיון.
16. הרוקח איל קפלן, שהיה גם הבעלים של בית מרקחת ז'בוטינסקי ברחוב אבן גבירול 125
בתל אביב, הנקבל ניפק תרופה ללא מרשם. בביקורת בבית המרקחת נמצאו ליקויים
בניהול בית המרקחת. הטמפרטורה במחסן היה 29 מעלות, שזה בהחלט מעל ומעבר
למותר. עוד התברר כי מר קפלן רכש סחורה ממקור בלתי אמין. ומר קפלן קיבל התליית
רישיון למשך שנתיים.
5
טיעוני הנקבל להסדר הטיעון
20. הרקע למעשים המתוארים בכתב הקובלנה הוא התדרדרות כלכלית שהחלה בתקופת
הקורונה. עד אז היה הבעלים של שני בתי מרקחת – בכרמיאל ובחיפה שעסקו בתיירות
מרפא ואספקת תרופות אונקולוגיות לתיירי מרפא.
21. בתקופת הקורונה הוטלו סגרים, גם בישראל וגם במדינות המוצא של החולים, והפעילות
ירדה מ-2 מיליון ₪ בחודש למחזור של 100,000 ₪, מהם היו הרבה התחייבויות לבנקים
ועלויות של הפעלת בתי המרקחת.
22. לאחר האירוע עם התרופה האונקולוגית מול בית חולים רמב"ם, נערכו ביקורות בבתי
המרקחת. בעקבות הביקורות הוחרם כל מלאי התרופות שבבית המרקחת והוצא צו
האוסר על פעילות של רכישת תרופות עתידית, גם אם הן ממקור מורשה. למעשה
המשמעות של הצווים היתה סגירה של בתי המרקחת.
23. בתי המרקחת היו סגורים כחודשיים, הנקבל פנה בעתירה מנהלית וביקש צו ביניים כנגד
החרמת המלאי שכלל גם תרופות ממקור מורשה וגם איסור על הפעלה עתידית של בתי
המרקחת. בית המשפט קבע כי הצו האוסר רכישה עתידית של תרופות ממקור מורשה
לבית המרקחת הוצא בחוסר סמכות. הנזק כבר נגרם, ובמסגרת הצעת פשרה של בית
המשפט הסכים הנקבל להשמדת כל מלאי התרופות שנתפסו בביקורות ובלבד שיוכל
להמשיך ולהפעיל את בתי המרקחת. בתקופת הסגירה והשמדת התרופות הנזק המצטבר
היה יותר ממיליון וחצי ₪.
24. לתמיכה בטענותיו, הציג הנקבל בפנינו את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו
כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 29204-11-21)
25. לאחר מכן ומשיקולים כלכליים לא ניתן היה לפתוח מחדש את בית המרקחת בכרמיאל.
בית המרקחת בחיפה נפתח והנקבל עבד בו כרוקח.
26. ממסמך שהעביר הנקבל לידינו עולה כי במהלך תקופה זו – בשנת 2021 הגיע הנקבל
,
להסדר חוב עם נושי החברה שבבעלותו ועם נושיו כיחיד. ההסדר אושר על ידי בית המשפט
המחוזי בחיפה. החברה שבבעלותו צברה תביעות חוב בסכום של כ-11 מיליון לבנקים
6
דיון והחלטה
28. הנקבל הודה בפנינו בכתב הקובלנה ממנו עולות עבירות חמורות שביצע כרוקח ובעלים
של בית מרקחת, תוך הפרת כל הוראה אפשרית שנועדה להגן על בריאות הציבור. פקודת
הרוקחים מטילה אחריות לניהול תקין ומקצועי של בית המרקחת על בעליו ועל הרוקח
הפועל בבית המרקחת.
29. בין העבירות שיוחסו לנקבל ופורטו בכתב הקובלנה עולה כי הנקבל החזיק בבתי
המרקחת בבעלותו תרופות ממקור בלתי ידוע, ללא ראיה לכך שהתקבלו ממקור רכש
מורשה. בין היתר נמצאו תרופות אונקולוגיות ממקור לא ידוע, ותרופות ללחץ דם שאינן
רשומות בישראל והובאו ככל הנראה ביבוא אישי מחו"ל. (בעניין זה טען הנקבל בפנינו כי
התרופות הובאו על ידו לאביו של חבר, הוחזקו במגירה סגורה במשרדו ולא היו חלק
ממלאי בית המרקחת).
30. בביקורת נמצאו תעודות משלוח של תרופות לחו"ל דרך דואר ישראל, וראיות לשיווק
סיטונאי של תרופות שונות לרשיים. גם בעניין זה טען בפנינו הנקבל כי שימש נציג של
חברת אלטמן ברשייפ וכי שיווק שם תוספי מזון וויטמינים, אולם טעה וניהל פעילות זו
דרך רישומי בית המרקחת.
.31
באחד המקרים סופקה תרופה כזו לחולה אונקולוגי שטופל בבית החולים רמביים
והשימוש בתרופה נמנע הודות לערנותם של עובדי בית החולים. מה שהוביל לביקורת
שנערכה בבתי המרקחת שבבעלות הנקבל ולכתב הקובלנה שבפנינו.
32. אף שהנקבל טען להגנתו שהתרופה שסופקה לרמביים הגיעה מבית מרקחת מוכר,
וסופקה בתנאים נאותים, יש בכך סיכון לחיי החולה, שכן אין בידי הנקבל לפקח על
העברת תרופה ממקור בלתי מורשה לבית החולים. לא בכדי קובעות הוראות משרד
הבריאות כי תרופה כזו אמורה להיות מועברת מבית המסחר המורשה ישירות לבית
החולים על שם המטופל ובשרשרת קור מוסדרת ללא תחנות בינתיים. כדי להסוות את
מעשיו, סיפק הנקבל לבית החולים חשבונית מזויפת שאינה תואמת את מקור התרופה.
33. בעקבות הליקויים נתפס כל מלאי התרופות בשני בתי המרקחת, הוצא צו המונע רכישה
עתידית של תרופות, אף ממקור מורשה, נלקח רישיון רוקח אחראי משני הרוקחים
האחראים בבתי המרקחת. התוצאה היא שבתי המרקחת היו סגורים כחודשיים, עד
להחלטת בית משפט לעניינים מנהליים שביטלה את החלטת הרוקחים המחוזיים
האוסרים על רכישה עתידית של תרופות לבית המרקחת, החלטה המהווה סגירה למעשה
של בתי המרקחת, ללא סמכות חוקית. (עתיים 29204-11-21).
34. הנקבל התקשה לפתוח את בית המרקחת בכרמיאל, וקיבל הצעת פשרה לפיה הסכים
להשמדת מלאי התרופות שבידי הרוקח המחוזי, לרבות תרופות שנרכשו כדין, וזאת כדי
שיוכל להפעיל את בית המרקחת. התוצאה היתה עלות כספית של מאות אלפי שקלים.
7
35. במקביל פעל הנקבל להסדר חוב של החברה שבבעלותו, והסדר חובותיו כיחיד. אף
שמדובר בחובות העולים כדי 15 מיליון ₪ התחייב הנקבל לתשלום מלוא החוב,
בשיעורים שנקבעו בהחלטת בית המשפט. הסדר החוב הוצג בפנינו על ידי הנקבל ומאמת
את טענותיו.
36. התרשמנו כי הסתבכות כלכלית שראשיתה שינוי מהותי בפעילות בית המרקחת בתקופת
הקורונה יצרה שרשרת של אירועים לרבות האירועים המתוארים בכתב הקובלנה.
להתרשמותנו, חלק מהעבירות נבע מהניסיון להציל את עסקיו, וחלק מניהול כושל של
פעילות בית המרקחת במקביל לניהול עסקיו האחרים.
37. מבלי להמעיט בחומרת העבירות המיוחסות לנקבל, סברנו כי הודאתו באשמה, נטילת
אחריות על מעשיו, כמו גם המאמץ הניכר שהשקיע בתשלום חובותיו, ראויים להילקח
בחשבון בעת הטלת אמצעי המשמעת.
38. הנקבל הביא בפנינו פרטים נוספים, שיובאו להלן באופן חסוי, מטעמים של צנעת הפרט.
אמצעי המשמעת ההולם
39. מקובלים עלינו דבריו של התובע לפיהם הסדר הטיעון נוטה לקולא. התובע הביא בפנינו
מספר החלטות מהן ניתן לקבוע כי טווח הענישה המקובל הוא בין 5 שנים (בעניינו של
הרוקח חיים וייס), לשנתיים (בעניינו של הרוקח אייל קפלן).
,
40. בעב"י (י-ם) 71846-03-23 שאמיה בוטרוס נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, הורשע
הרוקח בהליך פלילי בעבירה של שיווק סיטונאי של תכשירים או חומרי גלם בניגוד
לסעיף 42א(א) לפקודת הרוקחים . עת עבד כרוקח ראשי בחברה לרוקחות והיה מופקד על
הליך השמדת התרופות, העביר 350 קופסאות המיועדות להשמדה לאדם אחר שהעבירן
לידי הרש"פ. בית המשפט קבע כי מדובר במעשה חד פעמי והטיל על הרוקח התלייה של
4.5 חודשים. וזאת לאור העובדה כי מדובר במעשה חד פעמי ולאור נסיבות אישיות
שפורטו. באותו עניין קבע בית המשפט כי רף הענישה של 5 שנים הוא עונש חריג שאינו
מבטא את רף הענישה הנוהג, אף במקרים של הפרה חוזרת של נהלי משרד הבריאות.
41. אין מדובר באמצעי משמעת קל, ואף לא חריג לקולא. נראה כי התביעה שקלה היטב, בצד
חומרת העבירה, שלא נעלמה מעינינו, גם את נסיבותיו של הנקבל, ובלשונו יישילמתי
מחיר הרבה יותר כבד מכל אדם שהיה עובר עבירות מסוג זהיי.
42. להבדיל מרוקחים אחרים שעניינם הוצג בפנינו, הנקבל הוא גם בעלים של בתי המרקחת,
ומשכך, מעבר להתליית הרישיון ספג גם פגיעה כלכלית קשה, למרות זאת, עשה כל מאמץ
להגיע להסדר חוב במסגרתו יפרע את כל חובותיו.
45. לא מצאנו פגם בשיקולי התביעה, בעיקר לאור הנסיבות האישיות
שפורטו בפנינו. מצאנו כי אמצעי המשמעת המוצע משקף את חומרת
העבירות והרקע לביצוען מחד, ואת הנסיבות האישיות החריגות
שהוצגו בפנינו. יש בהסדר המוצע כדי לענות על האינטרס הציבורי
שבהרתעת הרבים ולשקף לציבור הרוקחים והמטופלים את
חשיבותה של "הרשת הנורמטיבית" בהגנה על הפרט הנזקק
לתרופות.
46. אשר על כן אנו מורים על התליית רישיונו של הנקבל לתקופה של
שלוש שנים, שתחילתה ביום 15/12/24.
זמירה גולדנר, עוייד
מגר' מירי טריינין
יו"ר הוועדה
חברת ועדה
מגר' בת-אל כהן מלכה
חברת ועדה
9
10