היסטוריית רופא: עמר מוראד – הרשעה פלילית

אל: עוייד רואן עזאיזה, מנהלת ועדות המשמעת, לשכה משפטית

המנהל הכל

המנהל הכללי

משרד הבריאות

Director General

הנדון: המלצה לפי תקנה 16 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות),
התשמ"א-1981 בעניין האח המוסמד עמר מוראד.
מכתבך מיום 26.5.13

מאשר את המלצתכן.

אני מבקש להודות לחברי הוועדה.

ת.ד.1176 ירושלים 91010

mankal@moh.health.gov.il

ייט בסיון, התשע"ג
28 מאי 2013
סימוכין: 29746613
(במענה: ציין סימוכין)

טל: 02-5081309 פקס: 02-5655966

בברכה,

פרופ' רוני גמזו

www.health.gov.il

Director General
Ministry of Health

P.O.B 1176 Jerusalem 91010

mankal@moh.health.gov.il

Tel: 02- 5081309 Fax: 02-5655966

1981

לכבוד

המנהל הכללי של משרד הבריאות

כב' המנהל הכללי,

בעניין:

דין וחשבון לפי תקנה 16 לתקנות בריאות העם
)צוות סיעודי במרפאות),התשמ"א- 1981

עו"ד אייל חקו, יחידת הדין המשמעתי, לשכת היועצת המשפטית,משרד

הבריאות, ירושלים.

עמר מוראד

אח מוסמך מספר רישום

28/04/2013

נגד

1

הקובל

הנקבל

1. הקובלנה

ביום ה- 14/11/2011 הגיש העו"ד שרה שרלב התובעת הראשית ביחידת הדין
המשמעתי במשרד הבריאות(להלן – הקובלת). קובלנה למנהל הכללי של משרד
הבריאות(להלן- המנהל) נגד אח מוסמך עמר מוראד מס' רישום
(להלן- הנקבל), על כי הורשע בעברה שיש עמה קלון או שיש בה

ת.ז

בפסק דין נוסף בעניין זה:
"הטעם הראשון הוא שהנטל להוכחת אכיפה סלקטיבית מונח לפתח הטוען
לו.אכן"ראשות מנהלית המבקשת לאכוף את החוק,נהנית כמו כל ראשות
מנהלית מחזקת החוקיות.מי שמעלה נגד החלטת הראשות טענה של אכיפה
בררנית,לכן הוא מבקש לפסול את ההחלטה,עליו הנטל להפריך חזקה זו".
בהקשר זה נפסק כי על הטוען טענת אכיפה סלקטיבית לבסס כי ננקטה אכיפה
שונה מתוך שרירות או מתוך או מטרה פסולה..
"הקביעה לפיה התנהלות של ראשות פלונית היא מפלה אינה אך קביעה
עובדתית הנסמכת על השוואת נתונים…אכיפה חלקית או מדגמית
היא לעיתים,כורח המציאות.לרשויות המנהל תקציב מוגבל לאכיפת המדיניות
המותווית. על כן, מדיניות אכיפה שונה מחברה לחברה כשלעצמה אינה מהווה
אפליה…תהא זו אפליה אם נינקטת אכיפה שונה מתוך שרירות או מתוך מטרה
פסולה"(ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נגד מדינת ישראל).
לאחר עיון ושיקול הוועדה לא מצאה הצדקה לקבל טיעון זה.

8.3 הוועדה שמעה על עברו הנקי של הנקבל ותרומתו לחברה ולחולים ועיינה
במכתבי ההערכה שקיבל.
הוועדה שקלה מחד,את הרשעתו של הנקבל בפלילים,את דברי כבוד השופטת
בערכאה הראשונה,את חומרת אמצעי הענישה שהוטלו עליו לרבות מאסר
וקנס,את הקלון במעשיו,את התנהגותו אשר יש בהם כדי לפגוע באימון הציבור
במקצוע הסיעוד ואת הצורך להטיל עונשים מרתיעים בכדי להרתיע עובדי סיעוד

אחרים מהתנהגות בת קלון ולקבוע נורמות התנהגות ראויות למגזר זה.
במקרה זה האינטרס הציבורי עולה על האינטרס של הפרט.

מאידך לקחה הוועדה בחשבון לקולא את האמור בתסקיר המבחן,את עברו
הנקי,את גילו הצעיר יחסית ואת חלוף השנים מעת קורות האירוע.

10

p.1

025730054

לאור השיקולים אותם שקלנו כאמור לעיל אנו סבורים כי יש להחמיר אם הנקבל
מעבר לדרישת התביעה לפיכך אנו ממליצים בפניך להתלות רישיות לתקופה של

חמש שנים.

גב וקי וקסלר

יוייר

גב' שרה אפרתי

אפרתי

חבר

Apr 30 13 09:218

יגאל חיות,עו"ד

מציג היועץ המשפטי לממשלה

8

Vo/SQU34

לאור השיקולים אותם שקלנו כאמור לעיל אנו סבורים כי יש להחמיר אם הנקבל
מעבר לדרישת התביעה. לפיכך אנו ממליצים בפניך להתלות רישיונו לתקופה של

חמש שנים.

גבי ויקי וקסלר

יוייר

į

גב' שרה אפרתי

תבר

<

יגאל חיות,עו"ד

נציג היועץ המשפטי לממשלה

T

oply

גב' ויקי וקסלר

יו"ר

גב' שרה אפרתי

חבר

11

יגאל חיות,עו"ד

נציג היועץ המשפטי לממשלה

2. הוועדה–

מנכ"ל משרד הבריאות מינה אותנו החתומים מטה כחברי הוועדה שתדון
בקובלנה האמורה בסעיף 1 לעיל (להלן- הקובלנה).

3. האירועים שברקע הקובלנה:

בתקופה הרלוונטית לכתב הקובלנה היה הנקבל הבעלים של מרפאת
ש.ר.ד בע"מ בכפר קאסם(להלן:"המרפאה").

במועד שאינו ידוע עובר לחודש 8/2008 קשר הנקבל ועובדי מרפאתו
קשר להונות את רשויות הצבא בכך שסיפקו תעודות מחלה כוזבות
לחיילים באופן שיטתי במטרה להגדיל את רווחי המרפאה.
3.3 בחלק מהמקרים נתנו תעודות מחלה כוזבות לחיילים שלא התייצבו כלל
במרפאה וממילא לא עברו כל בדיקה.

ביום 25/09/2011 הורשע הנקבל בבית המשפט השלום בפ"ת בת.פ.
11827-05-09 בעבירה של קשירת קשר לפשע,לפי סעיף 499 (א) (1)
לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"החוק") מתן תעודה כוזבת לפי סעיף
281 ביחד עם סעיף 29 (ב) לחוק וכן בנסיון לקבלת דבר במרמה, לפי
סעיפים 29(ב)25, 415 438 לחוק. בו ביום ניתן גזר הדין בו נגזר על
הנקבל מאסר של שישה חודשים אשר ירוצו בעבודות שירות וכן עשרה
חודשי מאסר על תנאי וקנס בסה"כ 15 אלף ש"ח.

3.1

3.2

3.4

4. ההליך לפני הוועדה –
4.1 לאחר מספר דחיות בישיבות שנקבעו לרבות החלפת עו"ד מצידו של
הנקבל, קיימה הוועדה ישיבה ביום 30/01/2013.

במהלך הדיון הודה הנקבל בכתב הקובלנה ובעבירות המיוחסות לו ונקבע
כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב לעניין אמצעי המשמעת שיש להטיל על

הנקבל,

2

5. סיכומים לטיעונים לעונש-ב"כ הקובל:

5.1 בעקבות הרשעתו בפלילים הואשם הנקבל בעבירת משמעת לפי תקנה
25 לתקנות בריאות העם,סיעוד ותקנות 15 ו16 לתקנות בריאות
העם,צוות סיעודי במרפאות בהתאם להוראת סעיף 15 לפקודה,הרשעתו
של האח בפלילים,מהווה, כשלעצמה עבירת משמעת.

5.2 ע"פ הכרעת הדין,הרשעה נסבה על יצירת מעשה מרמה בעשר פרשיות
שונות בהם קשר הנקבל, בעלים של המרפאה להונות את רשויות צה"ל
בכך שסיפק תעודות מחלה כוזבות לחיילים באופן שיטתי במטרה להגדיל

את רווחיו הכספיים ורווחי מרפאתו.

ישנה זיקה הדוקה ביותר בין הרשעה בפלילים ובעבירות בהן הואשם
הנקבל בהליך הפלילי, לתפקידו כאח. העבירות בהם הורשע הנקבל
מבטאות התנהגות מקצועית הגורמת להטלת צל כבד על כישרותו
להמשיך ולשמש כאח וכן התנהגות ערכית פסולה של איש מקצוע רפואה
הפוגעת במעמד מקצוע הסיעוד ותדמיתו.

5.3

3

5.5

5.6

5.7

לא מדובר במעידה חד פעמית אלא בדפוס התנהגות פלילי,אקטיבי

שנמשך במשך עשר פרשיות.הנקבל כבעלים של מרפאה ומנהלה,הורשע
בפעולות שבוצעו תוך תכנון מוקדם וריקמת קשר בינו כבעלי המרפאה

לבין עובדיו,להונות את רשויות הצבא במטרה להגדיל את רווחי

המרפאה.

האישומים ע"פ כתב האישום בהם הודה הנקבל מגוללים תשעה מקרים
שבוצעו במהלך 2008 בהם ניתנו אישורים כוזבים בדבר אי כשירות
רפואית לחיילים אשר שימשו כסוכנים משטרתיים סמויים והגיעו למרפאה
או לאחרים ע"פ בקשתם של חיילים אלה,מבלי שהתייצבו במרפאה כלל.
מעבר לפאן הפלילי יש לציין כי כאיש צוות רפואי גרם וסייע ליצירת מצג

רפואי כוזב.

אמצעי המשמעת הראויים חייבים לעמוד ביחס מתאים לחומרת הפגיעה
שאם לא כן עלול להשתמע מסר מוטעה לציבור כי מערכת הבריאות
והעומדים בראשה מקלים ראש בעבריינות מאין זו ואינה מייחסת לה את
החומרה הראויה לה.מסר כזה עלול לפגוע פגיעה קשה במקצוע הסיעוד
בעיני הציבור ולהזיק לאמון שהציבור רוחש לו.

כאן מצטט ב"כ הקובל מספר פסקי דין בע"א 412/90 אליהו נגד שר
הבריאות.שם נידון הנקבל להתלייה של שלוש שנים. ע"א 10979/04
ליביו ליאור נגד שר הבריאות שם נידון הנקבל להתלייה של שנה. בענינו
של את מעשי אבי דולב אשר הגיש תעודות רישום מזויפות,רשיונו הותלה
למשך חמש שנים.אח מוסמך אבוחצירה הורשע בעבירה פלילית בביצוע

עבירות גניבה,מרמה והפרת אימונים,רשיונו הותלה לעשר שנים.

5.8 לאור החומרה שבמעשיו והשיקולים שעומדים בפני הוועדה
הנכבדה,הגנה על האינטרס הציבורי והשמירה על מהימנותו,רמתו וכבודו

של מקצוע הסיעוד,ולאור פסקי הדין כאמור לעיל ב"כ הקובל מבקש
להתלות את רשיונו של הנקבל לפרק זמן של שלוש שנים.

לקולא מבקשת ב"כ המאשימה לזקוף את הודיית הנאשם והחיסכון

בזמן שיפוטי וכן היות הנאשם נעדר עבר פלילי וכן הקושי הראייתי
להוכחת כתב האישום המקורי שכן בשונה מיתר עובדי המרפאה,לא נכח
במרפאה במועדים המיוחסים בכתב האישום והמארג הראייתי נגדו,נסמך
על הנאשמים האחרים".מן האמור עולה כי הנקבל לא הנפיק תעודות
מחלה כוזבות,מה גם שאינו רופא אך לא זו אף זו, הנקבל כלל לא נכח
במרפאה בעת קורות האירועים.

6.3 הנקבל עשה את המעשה האמיץ,האחראי והנכון-נטילת אחריות לביצוע
העבירות כבעל המרפאה.

6.4 בתסקיר קצינת המבחן, הנאשם הביע חרטתו ונטל את מלוא האחריות
כמנהל המרכז הרפואי הנקבל הביע חרטה אמיתי וכנה תוך לקיחת
אחריות ונשיאה בעונש הכבד אשר הושת עליו בהליך הפלילי בתור מנהל
העסק.

עסקינן בבקשה לכפל ענישה,על העונש אשר הוטל על הנקבל בהליך
הפלילי בכובעו כמנהל אחראי.כפל ענישה אינו עולה בקנה אחד עם
מטרות הדין הפלילי והמשמעתי לעניין זה ציטטה בכ"כ הנקבל מע"א
6936/00 שאמי נגד שר הבריאות וכן ע"א 10979/04 ליבין נגד שר

הבריאות.

הענשתו הכפולה של הנקבל תהווה אפליה ביחס לנקבלים אחרים
כדוגמת ד"ר ליביו ואף אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון אחידות הענישה

6.5

6.6

,ביחס לנאשמים האחרים באותה פרשה,הרופאים ואנשי הצוות
במרפאה,אשר הוועדה נכבדה לא פעלה בנידון ולא המליצה על התליית
רישיונם וזאת על אף כי עניינם נידון ועונשם נגזר. בעניין זה היפנתה ב"כ
הנקבל את הוועדה לע"פ 5640/97 רייך נגד מדינת ישראל וכן עשא(י-ם

5

6.7

7. דיון והמלצה:

הוועדה עיינה בכתב הקובלנה,בכתב האישום,בהחלטה ובגזר הדין של
בביהמ"ש השלום ובטיעוני הצדדים הנקבל הודה והורשע בכתב הקובלנה

בעבירה לפי 15(4) לתקנות- הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
הנקבל הורשע בביהמ"ש השלום בפ"ת בעבירות פליליות חמורות של
קשירת קשר לפשע,מתן תעודה כוזבת ובנסיון לקבל דבר במרמה.

7.1

6

בהחלטה שניתנה ע"י כבוד השופטת עטר בהחלטתה מיום 25/09/2011
נאמר:"…קשרו הנאשם ועובדי המרפאה קשר להונות את רשויות הצבא
בכך שספקו תעודות מחלה לחיילים באופן שיטתי במטרה להגדיל את
רווחי המרפאה.במסגרת הקשר ולשם קידומו נהגו עובדי המרפאה
בצוותא חדא עם הנאשם לספק לחיילים בריאים שהגיעו למרפאה
תעודות מחלה כוזבות ולהמליץ על ימי מנוחה עבורם על מנת שיציגו
אותם לרשויות הצבא.זאת תמורה סך של מאה ש"ח אשר הופקדו בקופת
המרפאה עבור הנאשם,או נמסרו למי מעובדי המרפאה ואלה הפקידו סך

זה בקופת המרפאה לאחר ששלשלו לכיסם את יתרת הסכום
ששולם.בחלק אחר של המקרים במסגרת הקשר ולשם קידומו נתנו
תעודות מחלה כוזבות לחיילים שלא התייצבו כלל במרפאה ובמילא לא
עברו כל בדיקה.

אין מדובר במעידה חד פעמית אלא בפעולות שבוצעו תוך תכנון מוקדם
ורקמת קשר בן הנאשם שהנו בעל המרפאה לבין עובדיו,להונות את
רשויות הצבא במטרה להגדיל את רווחי המרפאה נמצאנו למדים כי
הנאשם ניצל לרעה את מעמדו ויכולותיו כבעל המרפאה ורמס ברגל גסה
את האימון שניתן בו תוך פגיעה מהותית ברשויות הצבא ובציבור כולו
וזאת לשם גריפת רווח כלכלי אף אם אצא מנקודת הנחה כי יפגע שיקומו
של הנאשם היה ויורשע הרי ששיקול זה נסוג אל מול האינטרס הציבורי

הברור שבהרשעתו.זאת לנוכח מהות העברות אותם ביצע הנאשם
וחומרת נסיבות ביצועם כמפורט לעיל,פגיעתן הרבה בציבור המחייבת
הוקעתן ואף הצורך בהעברת מסר חד משמעי בדבר הפסול שבביצוען
לשם הרתעת הרבים והיחיד".

על הנאשם הוטל מאסר למשך שישה חודשים אשר ירוצו בעבודות
שירות.עשרה חודשי מאסר על תנאי.קנס בסך של חמש עשרה אלף

שייח.

אומנם כבוד השופטת לא קבעה כי יש קלון בעבירות שבצע הנקבל, ייתכן
משום שהתביעה לא ביקשה זאת,אולם הנקבל וב"כ לא כפרו בכך
שבעבירות שבהם הורשע-יש עמן קלון ואף הודו בכך.

7

7.3

הסיעוד.

7.5 הנקבל הועמד לדין עקב היותו אח מוסמך השייך לסגל סיעודי כאמור
בתקנות בריאות העם,אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון.סעיף 15(4)

לפקודה מיחס להרשעה שיש עמה קלון לוא דווקא בביצוע מעשה או
מחדל הקשורים לעבודותו או התנהגותו של "אח" במובן הסיעודי של
המילה אלא לעצם היותו "אח" במקצוע הסיעוד הכפוף לתקנות כאמור

שהורשע בעבירה שיש עמה קלון-העבירות הפלילייות בהם הורשע
בערכאה הראשונה. במקרה שלפנינו הנקבל הוא "אח" שהיה גם מנהל
מרכז רפואי בעת ביצוע העבירות הפלילייות בהן הורשע.

8. תכלית אמצעי המשמעת:
8.1 הוועדה בבואה להטיל אמצעי משמעת עליה לבחון אם באמצעי המשמעת
יש כדי לשרת את התכלית לשמה הם נועדו הנקבל אומנם אינו עובד ציבור אך
בתפקידו במעמדו בעת ביצוע העבירות בהם הורשע היה נותן שירות לציבור
ולרשויות המדינה.יפים דברי בית המשפט העליון:

8

9