היסטוריית רופא: ד"ר יעל מריק – התנהגות שאינה הולמת ורשלנות חמורה

בפני:

השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב

בעניין שבין:

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות
ע"י ב"כ – עו"ד שרה שר-לב

ד"ר יעל מריק
ע"י ב"כ – עו"ד חדווה לוין

לבין:

ה ח ל ט ה

הקובל

הבקבלת

העובדות

האונקולוגית במרכז הרפואי לניאדו (להלן – בית החולים).
1. בתקופה הרלוונטית בשנת 2008, הייתה הנקבלת, ד"ר יעל מריק (להלן – הנקבלת), מנהלת המחלקה

לחולה,
כנגד הנקבלת ושני רופאים נוספים, הוגשה קובלנה על-ידי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, על כך שנתנו
(להלן – החולה), טיפול כימותו"פי נגד סדטן, ללא שנערכו קודם לכן
ביופסיה לשם אבחנה סופית של מצבה, טרם מתן הטיפול הכימותרפי.
בדיקות המאמתות את האבחנה שהחולה לקתה בסרטן. יצוין, כי החולה לא עברה כל בדיקה פתולוגית או

2. לאחר תחילת מתן הטיפול הכימותרפי, ובעקבות התערבותה של ד"ר בלה קאופמן, אונקולוגית בכידה
מהמרכז הרפואי ע"ש שיבא וחברה בארגון "דופאים לזכויות האדם", אשר פנתה טלפונית לנקבלת
והזהירה מביצוע טיפול כימותרפי לחולה ללא אבחנה פתולוגית ברורה – הופסק הטיפול והחולה נשלחה
לביצוע בדיקה לפרוסקופיה וביופסיה. בנוצאות הבדיקה שנערכה ביום 9.12.08 נקבע כי: "אין עדות
לתאים ממאירים" ומדובר במחלה גרנולומטוטית. החולה קיבלה טיפול תרופתי והחלימה ממחלתה.

בנוסח הקובלנה המתוקן שהוגש נגד הנקבלת נאמר כדלהלן:

הקובלנה

3. נוכח התנהגותה המפורטת לעיל, החליט המשנה למנכ"ל משרד הבריאות להגיש כנגדה קובלנה, ביחד

עם שני רופאים נוספים.

"הבקבלת 3 גילתה התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה ורשלנות חמורה במילוי תפקידה
כאמור בסעיפים 141) ו- (3) לפקודה, בכך שמעיון בדוח סיכום בלבד, ולמרות שידעה
שלא בוצעה כל בדיקה לפרסקופיה כדי להגיע לאבחנה ברורה, קבלה אבחנתו של הנקבל 2
שמדובר בחולה שסובלת מתהליך ממאיר מפושנו וביצעה בחולה טיפול כימותרפיה מיותר
ללא כל אינדיקציה. רק לאחר קבלת פנייה מגורם מקצועי בכיר, הנקבלת 3 דחתה המשך
הטיפול עד לקבלת תוצאות בדיקה לפרסקופיה ואובחנה סופית".

להמליץ להטיל עליה אמצעי משמעת של נזיפה.
הנקבלת הודתה במיוחס לה בקובלנה המתוקנת, וב"כ הצדדים המליצו במשותף בפני ועדת המשמעת

דוח הוועדה

בהסתמך על הודאתה, קבעה הוועדה כי:
4. בדין וחשבון שהגישה ביום 13.5.12, לאחר שהרשיעה את הנקבלת במעשים שיוחסו לה בקובלנה,

"נראה לנו כי קבלת עמדת הצדדים בדבר אמצעי משמעת של נזיפה בלבד, מעבירה מסר
על התליית רישיונה של הנקבלת, היא ראויה".
לא נכון לציבור הרופאים, ולציבור החולים כאחד, ועל כן סטייה מהסדר הטיעון והמלצה

באשר לתקופת ההתלייה של הרישיון — נחלקו דעות חברי הוועדה. לדעת רוב חברי הוועדה – ד"ר ב'
עוזיאלי ועו"ד ע אלטשולר – ניתן להסתפק בהתליית הרישיון למשך חדשיים (2) בלבד, וזאת נוכח
הנסיבות המיוחדות של המקרה, ביניהן: כוונתה של הנקבלת לסייע לחולה, לקיחת האחריות על מעשיה
והכאה על חטא, וכן גישתו המקילה של ב"כ הקובל להסתפק בנזיפה בלבד.

יו"ר הוועדה, ד"ר יוסי בר, ציין בדעת המיעוט את חומרת התנהגותה של הנקבלת, אשר נתנה לחולה
טיפול כימי, למרות שידעה שהיא לא עברה כל בדיקה פתולוגית או ביופסיה לשם אבחנה ברורה של
מחלתה. לדעת ד"ר בר, התנהגותה של הנקבלת, בנסיבות המקרה, הינה "בגדר רשלנות רפואית חמורה
ביותר, מעשה שנעשה ביודעין ובמודע", ולכן יש מקום להמליץ להתלות את רישיונה לתקופה של 18

חדשים.

החלטה >

5. אכן, התנהגותה של הנקבלת בפרשה זו הינה רעה וחמורה, ולא הייתה כל הצדקה לעמדת ב"כ הקובל
להסתפק במקרה זה באמצעי משמעת קל ביותר, דהיינו, נזיפה בלבד. בצדק דחתה הוועדה את ההמלצה
בנסיבות המקרה דנן.
המשותפת של בעלי הדין לגבי העונש הקל, והגיעה למסקנה כי האמצעי של התליית רישיון הוא הראוי

דעת רוב חברי הוועדה. זאת

לאחר ששקלתי בכובד ראש את המלצותיהם של חברי הוועדה המכובדים – זו של דעת הרוב וזו של דעת
המיעוט – ששתיהן היו מבוססות ומנומקות כדבעי, החלטתי לנקוט, זי הפעם, בגישת בית הלל, ולאמץ את
בהתחשב בנסיבותיה המקילות של הנקבלת, כמפורט בדוח רוב חברי
הוועדה וכעולה מחומר הראיות, ובעיקר בעובדה שהענישה המומלצת מהווה סטייה מהסדר הטיעון
הסדר הטיעון לגבי מידת העונש הינו מוצדק – כבמקרה דנן
שהושג בין הצדדים – שאז, בכל מקרה, אין למצות את הדין עם הנידין עד תום. סבורני, כי גם אם דחיית
וראויה, כפי שנקבע לא אחת גם ע"י בתי המשפט.
הסטייה הימנו חייבת להיות מידתית

–

אשר על כן, הנני מחליט לאמץ את המלצת רוב חברי הוועדה, ולהטיל על הנקבלת, ד"ר יעל מריק,
אמצעי משמעת של התליית רישיון לעסוק ברפואה למשך חדשיים (2), החל מיום 15.7.12.

:

3

2.

אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס)