בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות
ע"י ב"כ – עו"ד יונתן ברג
רוקח בארי רביב
ע"י ב"כ – עו"ד זוהר יהלום
בעניין שבין:
לבין:
ה ח ל ט ה
החלטה 14-13
ת. טסטווירון"
(ת/8, עמ' 1).
הנקבל
העובדות
1. בתקופה הרלוונטית בשנים 2006 – 2007, היה הנקבל, רוקח בארי רביב (להלן – הנקבל או רביב),
רוקח אחראי בבית המרקחת שברחוב אלוף דוד שדה 40, רמת חן (להלן – בית המרקחת). במהלך
השנים הללו, ניפק הנקבל, ללא מרשם, מרשמים שהכילו סטרואידים אנאבוליים, וכן תרופות המשמשות
למיסוך תופעות הלוואי של אותם סטרואידים, לאדם בשם , לצורך שיפור מבנה הגוף.
מידע זה הגיע למשרד הבריאות בשנת 2010, בעקבות חקירתו של הנקבל ע"י רשות המסים. לאחר קבלת
המידע מרשות המסים, נפתחה חקירה במשרד הבריאות. בתאריך 5.8.09 נערך עם הנקבל "בירור
מקצועי" (ת/2), וביום 15.11.09 נערך לנקבל שימוע (ת/8).
2. הן במהלך הבירור והן בעת השימוע, הודה הנקבל בצורה מפורשת וברורה במיוחס לו, תוך הסתייגויות
מסוימות. להלן ציטוטים אחדים – מיני רבים – בהם הודה הנקבל במיוחס לו ע"י רשויות משרד הבריאות:
– "ש. האם ניפקת לו תרופות מחייבות מרשם ללא מרשם?
ת. לא. בפעמים הראשונות היו לו מרשמים ואח"כ לא היו לו מרשמים אבל ניפקתי לו"
ש. באיזה תרופות מדובר?
"ש. לאורך כמה זמן נמשכו המכירות של תכשירי המרשם, ללא מרשם?
ת. לאורך כמה חדשים".
הקובלנה
3. נוכח התנהגותו המפורטת לעיל והראיות המוצקות שהיו בפניו, החליט המשנה למנכ"ל משרד
הבריאות, ד"ר בועז לב, להגיש כנגד הרוקח בארי רביב קובלנה, על כך שגילה אי יכולת ו/או רשלנות
גסהבמילוי תפקידו, כאמור בסעיף 56(א)3 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981, ועל כך
שנהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הרוקחות, כאמור בסעיף 56(א)1 לפקודת הרוקחות.
דוח ראשון של וועדת המשמעת
4. הנקבל כפר במיוחס לו בכתב הקובלנה, ועל כן התנהלו דיוני הוכחות בפני הוועדה. לאחר שמיעת
עדויות וקבלת ראיות, הגיעה ועדת המשמעת, ביום 23.1.2013, למסקנה כי:
"נותר ספק של ממש בשאלת ביצוע העבירות בגינן הואשם הנקבל, ולפיכך אנו ממליצים
על זיכויו מהעבירות בהם מואשם, בשל הספק".
למסקנה זו הגיעה הוועדה, בין היתר, מהטעמים הבאים: לא הוגש פרוטוקול חקירתו של הנקבל ברשות
המסים; בהודאותיו של הנקבל במשרד הבריאות נתגלו: "סתירות מסויימות או אף כפירה בעבירה
לו…"; וכי בהודאות: "קיימת בעייתיות ולפיכך גם יש להיזהר במשקל שיש ליתן לאותם
פרוטוקולים ת/2 ו- ת/8, וכן מצאנו כי יש לשקול האם אמירות הנקבל בהם ניתנו מרצון חופשי
וללא לחץ"(סעיף 5 לדוח הוועדה).
המיוחסת
5. בהחלטתי מיום 11.2.13, דחיתי את המלצת הוועדה לזכות את הנקבל, תוך שקבעתי, בין היתר:
"לאחר שקראתי המלצת הוועדה ובחנתי שוב ושוב ובאופן מדוקדק ביותר את חומר
הראיות שהוצג בפניה, הגעתי לכלל מסקנה כי ההמלצה בדבר זיכויו של הנקבל מהמעשים
החמורים המיוחסים לו – איננה יכולה לעמוד ודינה להידחות, מכל וכל.
–
בפני הוועדה הוצגו ראיות ברורות וחד-משמעיות בדבר אחריותו של הנקבל למעשים
המיוחסים לו בכתב הקובלנה, שעיקרן שתי הודאות שמסר (ת/2, ת/8), ובהן הודה
במפורש, בבירור ובאופן שאינו משתמע לשני פנים – במעשים שיוחסו לו, רובם או כולם.
שתי ההודאות, ובמיוחד ת/8, "בהירות וברורות" לחלוטין, ומעידות על אמיתותן ונכונותן,
ללא חשש להפללה עצמית כוזבת. מהציטוטים שהבאתי מההודאות, כמפורט בהרחבה
בסעיף 2 לעיל, עולה כי הנקבל מודה במכירת תכשירים רפואיים למר האנה, ללא מרשם,
כאשר הוא אף יודע לציין אילו תכשירים הוא לא מכר לו, לטענתו.
הנקבל אף הביע צערו וחרטתו על מעשיו, פעם ופעמיים…".
הדיון הוחזר לוועדה לצורך הטלת אמצעי משמעת בגין המעשים בהם הורשע הנקבל.
–
דוח הוועדה לעניין העונש
6. הוועדה שמעה את טיעוני הצדדים לעונש, ושקלה את נסיבות המקרה, הן לחומרה והן לקולה. לחומרה
ציינה הוועדה כי מדובר בעבירות קשות וחמורות, כמו גם את בקשת ב"כ הקובל להחמיר עם הנקבל.
לקולה קבעה הוועדה כי מדובר היה בכמויות קטנות של תרופות שסופקו על-ידי הנקבל ללא מרשם, וכי
הוא הודה והביע חרטה עמוקה על מעשיו. עוד התחשבה הוועדה בתקופה הארוכה שחלפה מאז הארועים
ובחוות הדעת החיוביות שהוגשו אודותיו.
סוף דבר – ולאחר שבחנה גם תקדימים במקרים דומים – המליצה הוועדה להתלות את רשיונו של הנקבל
למשך ארבעה (4) חדשים.
7. הנני סבור כי הוועדה הנכבדה שקלה אל נכון את כול השיקולים הרלוונטיים בפרשה זו לעניין מידת
העונש – הן המקילות והן המחמירות – ולא נותר לי אלא לאמץ את המלצתה.
הנני מחליט להתלות את רישיונו של הנקבל, בארי רביב, מלעסוק ברוקחות למשך ארבעה (4) חדשים,
שתחילתם ביום 16.6.13.
ניתן היום 9.5.13, כט אייר התשע"ג.
המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו.
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס)
