חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

היסטוריית רופא: ד"ר חיים סטולוב – הרשעה פלילית

תיאור הליך: הרשעה פלילית (עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות)
פירוט אמצעי משמעת: הרשעה פלילית (עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות)

צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הגיש ביום 26.5.09 קובלנה משמעתית לפי סעיף 41 (5) לפקודת
הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976 (להלן הפקודה), נגד דייר חיים סטולוביץ.

הסעיף האמור בפקודה רואה הרשעה פלילית בעבירה שאיננה נכללת בפקודה, עבירת משמעת.
פועל יוצא מכך הוא שמשעה שהורשע רופא כאמור, ומשעה שהוגשה נגדו בעקבות כך קובלנה
, מרווח התמרון ככל שהוא נוגע להרשעה בקובלנה הוא מצומצם מאוד.

משמעתית

כך ארע גם במקרה זה. הנקבל הורשע בבימ"ש המחוזי בת"א, כך נאמר בקובלנה ייבעבירה של
מעשה פזיזות ורשלנות על פי סעיף 338 ד' (7) לחוק העונשין התשל"ז 1977, ונובע מכך שהוא עבר
בעקבות כך את עבירת המשמעת המיוחסת לו בקובלנה.

משעה שדבר הרשעתו של הנקבל הוכח, הוכתה גם עבירת המשמעת המיוחסת לו בקובלנה.

שר הבריאות מינה ועדה כמצוות סעיף 44 לפקודה, וזו שמעה את תגובת הנקבל, וכן את טעוני בייך
הקובל וטעוני הנקבל לענישה המשמעתית. בדויים שהגישה הועדה לשר הבריאות (מיום 28.9.11)
היא המליצה להתרות בנקבל. דוייח זה הועבר אלי נוכח האצלתן אלי של סמכויות שר הבריאות
הנוגעות לענישה המשמעתי, אלי.

בפני הועדה הוכח שהנקבל אכן הורשע בהליך הפלילי, וכך הוכחה גם עבירת המשמעת המיוחסת
לו. הפרשה שנדונה בהליך הפלילי היא פרשה עגומה ביותר. ילדה בת שלוש וחצי עברה נתות
הקשור לפזילה שהיתה לה אצל הנקבל, אחד המומחים בתחום זה. היא הורדמה ע"י רופאה
מרדימה, ונפטרה במהלך הנתוח עקב רשלנות הרופאה המרדימה. הסתבר שלאחר פעולת
ההרדמה ביקשה הרופאה לישון. כדי שלא תופרע, היא החלישה את האזעקה הקולית של הניטור
שנועד להפנות את תשומת הלב לאי תקינות המחייבת תיקון וטיפול. אי תקינות מסבה את
תשומת הלב לקיומה ע"י אזעקת שמע ואזעקה חזותית. מלכתחילה יוחס לה ניטרול מלא של
"אזעקת המוניטור", ואולם ביהמ"ש קבע משום הספק שמדובר בהחלשת אזעקת השמע בלבד.

הנקבל והרופאה המרדימה הובאו לדין פלילי בשל כך. הרופאה המרדימה הורשעה בהריגה
וונדונה לשלוש שנות מאסר. הנקבל עצמו נדון לארבעה חדשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות
שירות, וכן לחמישה חודשי מאסר על תנאי. ביהמ"ש העליון דחה את ערעור הנקבל.

במרכז הדיון המשפטי עמדה השאלה מה אחריותו של מנתח להרדמה של מנותחת ולכל הסובב
את ההרדמה. יש גורסים שהמנתח כמוהו כקברניט והוא מעין "אחראי עליי למערך הנתוח כולו.
יש הסבורים שעניני ההרדמה נמצאים באחריות הבלעדית של הרופא המרדים. הגישות השונות
מצאו ביטוי בעדויותיהם של רופאים ואנשי מקצוע.

בית המשפט קבע שהמנתח איננו משוחרר מהחובה לעקוב אחרי פעולת מכשיר המוניטור, כדי
להיות בטוח שלא חלה הידרדרות במצב המנותחת.

המוניטור מפנה כאמור את תשומת הלב למצוקה כשיש כזו בשני אופנים, האחד חזותי, ע"י
הקרנת אותות אזעקה חזותיים, והשני, ע"י השמעת התראה קולית. ביהמ"ש קיבל את הטעון
שסוג הנתוח היה כזה שלא איפשר שימוש באזעקה החזותית מבלי לשבש את הניתוח והוא שיחרר
את הנקבל מהחובה לעקוב אחרי האזעקה החזותית. לא כן הדבר ביחס לאזעקת השמע. הנקבל
אולי שמע את הקולות, ואולם לא הפנים אותם, ובית משפט קבע שדי בכך כדי להילכד באישום בו

הוא הורשע.

משקבעו בתיהמייש מה שקבעו, אין עוד חולק מהי הנורמה הראויה והמחייבת, ולכך מסכים גם
הנקבל. להשלמת התמונה הנורמטיבית אני מבקש להוסיף זווית ראיה שלא נדונה בשתי

To:5657728

MENHAL TECHNURUGLUT

62b72751

הערכאות, משום שלא היתה צריכה לענין, עם זאת נראה לי שנכון יהיה לאמר שתהא הלכת
המנתח הקברניט אשר תהא, לא יוכל מנתת לרחוץ בנקיון כפיו אם בפועל הוא היה ער לאי
התקינות, או אם עצם את עיניו בהיבט זה. במקרים כאלו אפילו תוחה דוקטרינת הקברניט
המנות, לא ינקה המנתח מהאחריות אם הוא התעלם מאי התקינות בטענה שהיא איננה בתחום
אחריותו. סבורני שנכון להבחיר זווית ראיה מספת זו, שיכול שתתעורר בהקשרים אחרים.

14-JUN-2011 10:37 From:
b9:47

בבואו לגזור את העונש ציין ביהמ"ש שהוא איננו מתעלם מאישיותו המצוינת של הנאשם,
מאופיו, מתפקודו המצוין במנתח מעולה. את כל אלו הוא הביא בחשבון בגוזרו את הדין.

14/05/2011

ועדת המשמעת ציינה בפרטה את שיקוליה היא שהנקבל פעל על פי המקובל אצל רבים מחבריו
למקצוע", ובכלל זה לפי העמדות של ארגונים רפואיים", היא הביאה בחשבון שכיום הוא פועל
על פי קביעת בית המשפט… ובכן עבר המסר שבפסקי הדין". היא הוסיפה ואמרה שהנקבל יעבר
הליך פלילי קשה וממושך …. ונושא עמו את הטרגדיה של …. המטחה ומשפחתה….".

74…

הן בייך וזקובל והן הנקבל ביקשו מהועדה להסתפק בהמלצה למתן התראה, והועדה קיבלה את
עמדתם.

2

בכל הנסיבות כמתואר לעיל, ותוך שאני נותן דעוני לכך שהכלל הוא שאין זה ראוי להתערב,
בהעדר סיבות מיוחדת להיפוכו של דבר, בהמלצותיהן של ועדות משמעת מקצועיות, וכשיש זהות
עמדות בין גישות הקובל והנקבל, אני מאמץ את המלצת הועדה ומתרה בנקבל.

הערה תירשם בוניקו.

ניתן היום

נשיא (בדימוס) של בהמייש המלאי בירושלים

error: תוכן זה מוגן !!
דילוג לתוכן