היסטוריית רופא: ד"ר יעקב סרוב – הרשעה פלילית

צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976

דייר יעקב (ג'קי) סרוב (להלן הנקבל) כיהן כמנהל המחלקה למיון פנימי בביהיים איכילוב בתלאביב. בתור שכזה הוא נטל בשלושה מקרים שוחד מאחד, אסי אבוטבול, שנחשד כמי שקשור
לארגון פשע. הוא הועמד לדין בבימ"ש השלום, הורשע והוטל עליו עונש של 30 חודשי מאסר לרצוי
בפועל וקנס של 15,000 ₪.

ערעור על ההרשעה נדחה ע"י ביהמ"ש המחוזי ואולם בית משפט זה התערב בעונש שהוטל עייר
ביהמ"ש השלום. עונש המאסר הועמד על ששה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. ביתר פריטי
העונש לא התערב בית המשפט המחוזי.

פרשה זו הביאה להגשת קובלנה נגד הנקבל. הקובלנה הוגשה על ידי המשנה למנכ"ל משרד
הבריאות, ויוחסה בה לנקבל עבירת משמעת לפי סעיף 41 (5) לפקודת הרופאים (נוסח חדש)
תשליין – 1979 (להלן הפקודה). לפי סעיף זה הרשעה בעבירה שאיננה על הפקודה היא עבירת

משמעת.

שר הבריאות מינה, כמצוות סעיף 44 לפקודה, ועדה שתשמע את שיש לנקבל לאמר, תבחן את
החומר כולו ותגיש לו את המלצותיה. הועדה אכן עשתה כן וביום 1.4.2010 הגישה לשר הבריאות
דויית לפי סעיף 44 לפקודה. דוייח זה הועבר אלי זאת נוכת האצלתן אלי של סמכויות הענישה
המשמעתית הקבועות בסעיף 41 לפקודה.

בפני הועדה לא חלק הנקבל על האמור בקובלנה, והיא לא הוצרכה לשמוע ראיות לעניין זה. הדיון
בועדה התמקד איפוא בשאלת הענישה המשמעתית בלבד.

לא היה חולק שעבירת השוחד היא עבירה חמורה. החומרה היתרה במקרה זה מתבטאת בנסיון

לערער באמצעות מתן שוחד את שוויון הטפול הרפואי לאוכלוסיה, בנסיון לעוות את שיקול דעת
הרופא מה דחוף יותר ומה פחות, ובהקרנה לצבור ששיקולי הרופאים אינם תמיד רפואיים.
להקרנה זו היתה עוצמה גדולה יותר כשעיני הכל צופים כיצד ממתין מנהל המחלקה למיון למי
שיש לו מוניטין פלילי לא מבוטל, ולאיזו עדיפות הוא זוכה.

נראה לי שלא אחטא לאמת אם אומר שרף חומרה זו, גם בייכ הקובל התרשם שיש נקודות
לקולא משמעותיות שצריך להביא בחשבון. הנקבל סבל ענוי דין בעוצמה גדולה במהלך חקירתו
ובמהלך הדיון הפלילי. בהליך הפלילי הוטל עליו עונש, ועונש משמעתי נוסף יוטל עליו בהליך
המשמעתי הצפוי לו, זאת במסגרת עבודתו בעירית תייא (ביהיים שייך לעיריה). בהתחשב באלו
הציעה בייכ הקובל לועדה להמליץ על התלית רשיון הנקבל לשלושה חודשים.

בייך הנקבל ביקש מהועדה להוסיף ולהביא בחשבון את עברו המקצועי המפואר של הנקבל, את
הישגיו המקצועיים, את תרומתו להעלאת רמת עבודת המיון בביהיית, את מסירותו לחולים בהם

טפל, ואת גישתו האנושית וההומנית. כל אלו נתמכו במכתבים ובראיות שהיו בפני הועדה.

היבט נוסף, שגם אותו צריך להביא בחשבון, מתיחס ליירמת הכספים הנמוכה יחסית של סכומי
השוחד, שנעו בין 800 ל-1,000 6

מסתבר שגם ביהמ"ש המחוזי נתן משקל של ממש להיבטי הקולא והדבר התבטא לא רק בהפחתה
הניכרת מאד של העונש שהוטל על הנקבל בבימ"ש השלום, אלא גם בכך שהוא קבע שאין לראות
את העבירה בה הוא הורשע כנגועה בקלון שישליך על המשך עבודתו.

בהתחשב בכל אלו המליצה הועדה להתלות את רשיון הנקבל לשלושה חודשים. לא אוכל לאמר
שהמלצה זו נמצאת, כשכל נסיבות הענין מובאות בחשבון, מחוץ למתחם הסבירות.

רשיונו של הנקבל יותלה לשלושה חודשים החל מ- 1.9.2010.

ניתן היום

G.. te

ן. זילר

נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים