היסטוריית רופא: מיקי עופר – אי יכולת, או רשלנות במילוי תפקידו הפרה של הוראות הפקודה

1

צו לפי סעיף 56 לפקודת הרוקחים (נוסח חדש) תשמ"א – 1981

ביום 3.12.08 הוגשה נגד הרוקח מיכאל עופר (להלן הנקבל), קובלנה מתוקנת המיחסת לו
התנהגות שאינה הולמת רוקח כאמור בסעיף 56 (א) (1) לפקודת הרוקחים נוסח חדש תשמייא –
1981 (להלן הפקודה) וכן בהפרה מתמדת של הוראות הפקודה כאמור בסעיף 56 (א) (4), הכל
בהתיחס לארועים אליהם מתיחס כתב הקובלנה, בניהול לקוי במסגרת מלוי תפקידו בבית
המרקחת בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודה.

קובלנה זו החליפה את הקובלנה המקורית שהוגשה נגד הנקבל ביום 20.11.06 שאף בה יוחסה
לנקבל התנהגות שאינה הולמת רוקח, אלא שלצד אישום משמעתי זה יוחסו לנקבל שני אישומי
משמעת אחרים, האחד ייאי יכולת או רשלנות במלוי תפקידו בניהול לקוי של בית המרקחת
כאמור בסעיף 56 (א) (3) לפקודה". והשני התיחס להפרה מתמדת של הוראות הפקודה כאמור
בסעיף 56 (א) (4) לפקודה.

המהות העיקרית של המעשים המיוחסים לנקבל בשני כתבי האישום, היא דומה, אם כי המועדים
והפרטים אינם זהים. המהות היא קיום פער (לפי כתב הקובלנה המתוקן: "פער גדוליי) בין
הרכישות של התרופות ויאגרה וסיאליס כפי שנעשו על ידי הנקבל ילבין כמות הניפוקים והכמות
שמצא הרוקח המחוזי בבית המרקחת ביום הביקורתי. הקובלנה המתוקנת מציינת שיינכון למועד
הקובלנה דנא, לא קיבל הרוקת המחוזי הסבר שהניח את דעתו לפער האמור" (ההדגשה כאן
ובהמשך שלי – ו.ז).

שר הבריאות מינה, כמצוות הפקודה, ועדה שתשמע את שיש לנקבל לאמר, שתרכז את החומר
הרלבנטי, ושתביא בפניו את ממצאיה ומסקנותיה.

הועדה שמעה לאורך שלוש ישיבות ארוכות למדי (שהניבו כ- 250 עמודי פרוטוקול) ראיות, והכל
כשהקובלנה המקורית חולשת על הדיונים. בישיבת הועדה מיום 4.12.08 הודיעו הצדדים לועדה
כי הם הגיעו להסדר טעון לפיו תוקן כתב הקובלנה כפי שתוקן. במסגרת הסדר זה הם ביקשו

מהועדה שזו תמליץ בפני שר הבריאות על מתן נזיפה. בכתב הקובלנה המתוקן הודה הנקבל.

בייך הנקבל ביקש באותה ישיבה, שהועדה תתיחס אך ורק לאמור בכתב הקובלנה המתוקן. ייאני
מבקש", כך אמר, "לא להתיחס לקובלנות הקודמות או האירועים הקודמיםיי, לפחות שניים
מחברי הועדה (היו"ר מוניק בן-שושן ועוייד יעקב לוי) ביקשו לדעת אם יש תלונות נוספות נגד
הנקבל. זה מאד חשוביי אמרה היוייר. תשובת בייכ הקובל היתה "זה קצת מורכב …" "אני לא
רוצה להתיחס לזה כי אני חושב שזה עדיין עומד לפני אינסטנציה אחרת". ו"אני חושב שאני

מעדיף לא להכנס לזה, אני לא חושב שזה רלוונטי. עמדת החבר השלישי בועדה (הרוקח משה
חברוני) היתה שעל הועדה להתיחס ליימה התביעה מבקשת …" ויילמה אנחנו חופרים יותר מדי
בזה!" בדברי בייב הקובל מקופלת יותר מרמיזה אודות משהו נוסף הנוגע לנקבל והמרחף בחללו
של עולם, ואולם בצדק נמנעה הועדה מללחוץ בענין זה, ובצדק היא התעלמה מנושא זה
בשיקוליה.

זה המקום לעשות אתנחתא קצרה ולפרט יותר את שנאמר בקובלנה המתוקנת.

הנקבל היה רוקח אחראי והבעלים של בית מרקחת בנהריה. בביקורת שנעשתה ב- 23.11.03 יילא
הציג הנקבל את מלוא התיעוד בענין מרשמים שנופקו (ובענין) מקור הרישומים של התרופות
ויאגרה וסיאליסיי. את החסר בתיעוד נימק הנקבל, לפי האמור בקובלנה בכך שיילא כל תעודות
המשלוח מצויות במקום…". הכח המצטבר של מה שנמצא ושהוצג, ביחד עם מידע שנתקבל אצל
הרוקח המחוזי ממשווקי התרופות הללו, וביחד עם התרופות שנמצאו ביום הביקורת בבית
המרקחת, הביא את הרוקח המחוזי למסקנה האמורה אודות הפער בין הרכישות למכירות. חרף
חלוף הזמן (הארוך) בין מועד הביקורת לבין הגשת הקובלנה, לא סיפק הנקבל הסבר לפער זה.
הוא גם לא מסר נתונים אודות מלאי נוסף שהיה לדבריו במחסן, שהיה בו לפי טעון הנקבל
לשנות את התמונה.

ביום 24.1.05, קצת יותר משנה לאחר הביקורת האמורה נעשתה ביקורת נוספת בבית המרקחת,
ושוב נמצא שיתעוד המרשמים היה לקוי בכל הנוגע לעשיה בתרופות האמורות. הלקוי גרם
ילקשיים בביצוע בקרה נאותה לאופן הניפוק והתעוד של המרשמים ביחס לתכשירי האין אונות…
לא היה איזון בין הרכישות לבין הניפוקים על פי פנקס המרשמים ויתרת המלאי. את אי
ההתאמה נימק הנקבל בלקויים בתוכנה. טעון זה נתמך ביימכתב של חברת ירפא (מספקת התוכנה
ו.ז) (לפיו) ערכנו בדיקה בתוכנת ירפא והתברר לנו שאכן קיימת אי התאמה בין הרישומים
במחשב בומן הקלדה לבין ספר מרשמים".

המעט שניתן להבין מהאמור בקובלנה זו הוא שהנקבל ניהל את עסקו כך שלא ניתן להסיק
מהרישומים אם כל התרופות שנמכרו על ידי הנקבל נקנו על ידו ממקור שהוסמך לעשות כן.
אמרתי שזהו המעט שניתן להסיק מעובדות הקובלנה. לאמיתו של דבר האמור בקובלנה מעלה
חשד כבד של רכישת תרופות ממקור בלתי ידוע. קשה להניח שלא ניתן היה, לאורך זמן ארוך כל
כך, לשחזר את כמויות הרכישה ו/או המכירה ובדרך זו להקטין את הפער, אילו אכן פעילות
הרכישה והמכירה היתה מבוצעת כולה כדין. קשה גם לקבל שהנקבל לא יכול היה למסור נתונים
על מלאי התרופות במחסן ( אם היה שם מלאי). קשה גם לקבל שבזמן אמת של הביקורת הנקבל
לא אמר ספונטנית למבקרים: המתינו נא רגע, יש להוסיף גם את המלאי במחסן.

אין בכח החשד האמור להקים עילה מספקת, ובצדק נמנעה הועדה (וכך גם אני) מלבסס אישום
משמעתי על חשד בלבד. עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שבעיסוקו של חנקבל מוכרים לצבור
מוצרים היכולים לסכן את בריאותו אם לא את חייו וחרף זאת לא ניתן להגיע לממצאים בטוחים
על המקור והאמינות של התרופות הנמכרות. המצב חמור יותר כשאין לצבור דרך כלשהי לדעת על

ידי בחינה מטעמו אם התרופות שמסופקות לו הן יילנו או לצרינו". זוהי התוצאה כשהעוסק
מתעלם מחובת קיום רישומים שהחוק כפה אותם ושמטרתו היא יצירת מצב בו ניתן יהיה להסיר
כל חשד על סטיה מדרך הישר. ניהול עסק בדרך כזו הוא מעשה חמור מאוד.

ב"כ החשוד ניסתה למתן מאד את הסיכון הטמון בתרופות שמדובר בהן באומרה שייזה לא סמים
מסוכנים וזה לא תרופות פסיכותרפיות…" התשובה הניצחת של יו"ר הועדה, שאין להטיל ספק
במומחיותה היתה שייהתרופות מאוד מסוכנות גם אם זה לא סמים".

כל כולה של מערכת הרישום שהדין כפה אותה לא נועדה אלא כדי לאפשר בחינה קלה ואמינה של
מעבר תקין של התרופות מיד ליד, כשתחילת המסלול היא יצרן התרופות, עבור דרך הסיטונאי
והקמעונאי וכלה בצרכן.

תוצאת לואי של קיום קפדני של מערכת הרישום היא יצירת מצב בו כל רוקת ידע שהוא לא יוכל
לחמוק מזרועות החוק על פעילות שלא כדין שהוא עשה. רישומים מדויקים אמורים להסגיר אותו
מידית בשעת ביקורת, וזה עצמו משמש אמצעי הרתעה רב עוצמה.

נסיונו של הנקבל להמלט ממלתעות אי ההתאמה ומקיום הפער הבלתי מוסבר, זאת על-ידי
ייזריקתהיי של פיסת נייר בת מספר שורות המאשרת דבר קיום פגם בתוכנת בית המרקחת הוא
נסיון לא יצלח. הטעם לכך הוא שנקודת המוצא היא שהוכחה אי התאמה בין הרישומים, והוכת
קיום הפער. מכאן ואילך הנטל הוא על הרוקח להוכיח, אם רצונו בכך, שאין הוא אחראי לאי
ההתאמה ולפער. במסגרת זו הוא יכול לנסות להוכיח שהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת על אי
ההתאמה, שמצב כזה של אי ידיעה איננו עצימת עיניים, מה בדיוק היה פגום (אם היה פגום)
בתוכנה, אילו בדיקות נעשו כדי לאתר זאת, מה נעשה בענין זה לפני ואחרי מעשה, ועוד כהנה
וכהנה. אין הנקבל יוצא ידי חובת הרמת נטל זה על ידי יזריקתו לרוקח המחוזי של פתק חסר
פשר שאיש אינו יודע מי כתבו, מה מומחיותו של הכותב, ואיזה בדיקה הוא ערך. הדברים נכונים
שבעתיים כשלא ניתן הסבר לתקלה בתוכנה וכשכל שנאמר בפתק הוא שייערכנו בדיקה בתוכנת
ירפא והתברר לנו שאכן קיימת אי התאמה בין הרישומים במחשב בזמן הקלדה לבין ספר
המרשמים" ושיאנו בודקים את מודול הדויית על מנת למנוע מקרים דומים בעתידיי.

נסיון דומה (שאינו שייך אמנם להליך זה לאחר תיקון הקובלנה), עשה הנקבל כשניסה ליתן הסבר
להימצאה בבית המרקחת של כמות לא קטנה של תרופות הנושאות חותמת יידוגמא לרופאי.
טענתו היתה שהתרופות הגיעו לבית המרקחת, וביודעו שהדין אוסר לא רק על מסחר בהם אלא
אפילו על החזקתם בבית המרקחת, טילפן לסוכן המוכר תרופות כאלו, וביקש ממנו לקחתם.
לדבריו בטרם בא הסוכן נעשתה הביקורת והתרופות נחשפו. הנקבל התייחס לתרופות אלו משל
היו בעל חי המגיע בכוחות עצמו לבית המרקחת. המעט שהיה מצופה ממנו הוא מתן הסבר על דרך
הגעת התרופות לבית המרקחת, מי קיבל אותם, מדוע הוא קיבל אותם, מדוע הוא לא נמנע
מלקבלם, מדוע לא החזירם למי שמסר לו את התרופות ומכח מה ובאיזו זכות הוא החליט
להקנות את התרופות דווקא לסוכן התרופות. גם במקרה זה נמצאה מישהי העובדת אצל הסוכן

לא הבאתי פרט זה שאין לו חשיבות להליך קא עסקינן לאחר תיקונו, אלא כדי להצביע על הדרך
בה יימדלגיי הנקבל כשהוא נתון במצוקה על העובדות החשובות באמת, תוך שהוא מקוה
שאישורים בלתי מספיקים יעשו עבורו את המלאכה.

גישה זו תואמת את גישת הנקבל להיבטים שונים הנוגעים לפרשה, ובכלל זה את התעלמותו
מחומרת מעשיו. באת כותו אמרה לועדה שמדובר בענינים שבניהול ובעיקרם מדובר בהתנהלות

ובפרוצדורה ותיעוד מרשמים וכיוצא באלהיי. על כך הגיבה יו"ר הועדה ואמרה שזה הכי חשוב.
נראה הדבר שהנקבל נפל לכלל טעות קשה; המדובר הוא לא בפרוצדורה אלא בבריאות
האוכלוסיה אם לא בחייה. בהעדר רישום קפדני ומדוייק יש חשש שאיש הישר בעיניו יעשה.
האמון שנותן הצרכן במספק התרופות הוא אמון עיוור: הוא איננו יכול לבדוק את הרכבה של
התרופה וכל שהוא יכול לעשות הוא לקוות שהרוקח מספק לו את התרופה לה הוא נזקק.
משהשמיט ספק התרופה את התשתית הרישומית, המאפשרת מעקב אחרי התרופה, הוא שומט
את עיקר יכולת הפיקות על טיב התרופות שהוא מספק. בעשותו כן הוא מנתק באחת את
השרשרת הפיקוחית שראשיתה ביצרן, וסופה בצרכן. לא בפרוצדורה עסקינן אל ברווחת הצבור

ובבריאותו.

על מצבים דומים אמרתי בהחלטות שנתתי בהזדמנויות דומות בין השאר את הדברים הבאים:
ייהחערות המיתממות למדי, שנשמעו מפי הנקבל ובייך במהלך הדיון הארוך מאד בקובלנה
קא עסקינן, ולפיהן מדובר בזוטות, או שלא הוכח שתרופות בהן סחר הנקבל היו מזויפות,
או לא תקינות, או שלא הוכח שהן אינן מתוצרת היצרן המקורי, וכל כיוצא בהן, אינן זוטות
כלל ועיקר. התשובה לטענות אלו ודומיהן היא: אני, הרשות הממונה והמופקדת על רווחתו
ובריאותו של הצבור, אינני צריכה, אינני יכולה ואינני רוצה לעקוב ואו לעשות אנליזות ואו
לחקור בדרך אחרת תרופות שאין יודע את מקורן, או שאריזתן לא מקורית, או שנעברו בהן
ייעבירות פורמליות" אחרות. אינני רוצה לבדוק את תקפותן מבחינת מועד תפוגתן, או אם
הם התקלקלו עקב אחסון לא נאות, או הן אינן תקינות מסיבות אחרות. אני רוצה שאתה
הרוקת תסחור בתרופות בדרך הקבועה בחוק. אם כך תעשה, נחה דעתי שהתרופות חן
תקינות גם ללא בדיקות ומעקבים. הדברים נכונים שבעתיים כשמדובר בתרופות שנמכרו
ולא ניתן כלל לשים יד עליהן.

החשיבות העליונה שבהקפדה על קלה כחמורה בהוראות הרשת הנורמטיבית, אפילו נראות
חלק מהן הוראות פורמליות גרידא, היא ערובה חיונית להשגת המטרה של קיום מסחר
אמין בתרופות. מכאן שנורמות אלו מצויות, כפי שכבר נאמר, במהות ובליבה של האספקה
התקינה והבלתי מזיקה של תרופות לצבוריי.

ועוד אמרתי בהקשר זה שצריך להבין
שייהמפר הוראה הכלולה ברשת הנורמטיבית (למשל מוכר תרופה שלא באריזה המקורית
שלה, או מוכר תרופה שהאצווה הרשומה באריזה איננה תואמת את אצוות תכולתה או מוכר
תרופה שנרכשה ממקור לא ברור, לא מוכר או לאו בר היתר) איננו עובר על מה שיכול
להראות אולי ממבט שטחי הוראה פורמלית. הפרת החוק הנעשית על ידו, היא לאמיתו של
דבר מהותית ומצויה בליבת הענין המהותי. התפוררות המבנה הנורמטיבי (הפורמלי כביכול)
ימנע אל אפשרות להשליט סדר ולפקח על תקינותם הרפואית של התרופות הנעברות בשוק".

סמכויות שר הבריאות המתיחסות לענישה המשמעתית הואצלו אלי, ודויית הועדה המלצותיה
ומסקנותיה הושמו לכן על שולחני. בכל הנוגע להרשעה, היתה תמימות דעים בין חברי הועדה
שנוכח הודאתו של הנקבל יש להרשיעו בעבירות המשמעת בהן הוא הואשם בקובלנה. לעומת זאת
קמה מחלוקת בין חברי הועדה על הענישה המשמעתית הראויה.

הרוב (היו"ר בן-שושן וחבר הועדה עוייד יעקב לוי) סברו שראוי שלא לאמץ את הסדר הטעון בכל
הנוגע לענישה. נויפה בלבד חורגת לדעתם באופן בולט מהענישה הראויה. התנהגות הנקבל
מצביעה לדעתם על יזילזול בהתנהלות המקצועית . דבר המהווה פגיעה באמון המקצועי המוענק
לרוקחיי.

הרוב הוסיף ואמר שבשתי הביקורות, שביניהן היה פער זמן משמעותי, נמצא בבית המרקחת
הייפעריי שמדובר בו. יש בכך כדי להעיד לדעתם על תבנית שלילית חוזרת של התנהגות מקצועית
רוקחית, ועל ניהול לקוי וחוסר פיקוח על בית המרקחת . אחת התכליות הראשיות של מערכת
הפיקוח על הרוקחים" היא "שמירה על בריאות הצבור… הנזקקים לשירותי הרוקחים", ומעמד
הרוקח בהקשר זה הוא, לפי האמור בחוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996 כמעמד מטפל ייעם כל
האחריות והאמינות הנדרשת ממטפל כלפי הנזקקים לשירותיי, דרך טפולו של הנקבל בכל הנוגע
להנפקת רישום תיעוד ופיקות לגבי התרופות… הינו מחדל מקצועי חמור שיש למונעויי.

הרוב הוסיף והדגיש שהוא ער ומודע למשקל שהוא צריך ליתן להסדר טעון, ואולם עדיין הסדר
טעון איננו בבחינת סוף פסוק, ואם נמצא ישקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא לתמוך
בהסדר, אין בעצם קיום הסדר טעון כדי למנוע את היישום הראוי של הדין. לדעת הרוב "אכן
קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות שלא לתמוך בהסדר הטעון', ונסיבות אלו מתמקדות בכך
שהוא אינו עולה בקנה אחד עם טובת הצבוריי. לא ניתן בהסדר "משקל הולם לאוכלוסיית
הנזקקים לשירותי הרוקחים ולחולשתה של אוכלוסיה זו הן חולשה גופנית בריאותיות, והן
החולשה של היותה של אוכלוסיה זו במעמד של כפיפות וחוסר איזון אל מול המקצועיות
והסמכותיות של הרוקחיי.

אלו הם מילים כדורבנות, ובכל הנסיבות הללו סבר הרוב שהענישה הראויה היא התלית רשיון
לתקופה של שלושה חודשים. עם זאת הביא הרוב בחשבון את "התמשכות החליכים", את אי
בדיקת המלאי ביום הביקורת ואת התקלה בתוכנה, ובהתחשבו באלו הוא המליץ על התלית
הרשיון לחודשיים בלבד.

דעת המיעוט (הרוקח חברוני) היתה שייצמצום הטענות וריכוזן באי סדרים מינהליים", העדר
בדיקה כוללנית יעל כשל תעודי גורף בכלל מרשמי בית המרקחת…", היות תכשירי האין אונות
מחוץ לייקטגורית התרופות שעמן יש החמרת יתר … כגון סמים …", העדר הרשעות קודמות,
אורך הזמן בו התנהל ההליך, ענוי הדין, היותם של רוב מרשמי האין אונות המשכיים, העברתם
של המרשמים לקופיים, האפשרות להווצרות תקלות בניפוקים, חוסר בדיקת המלאי במחסן",
והתקלה במחשב מצדיקים את אימוץ הסדר הטעון.

הנימוקים שנתן בייכ הקובל לתמיכתו בהסדר הטעון הם אלו :
א. הארועים הם "ישנים" (משנת20.03.05).

ב. הנקבל מבקש לפתוח דף חדש והקובל מבקש לעזור לו בכך.
עיקר תכליתו של ההליך המשמעתי איננו בענישה אלא בהחזרת הנקבלים "לתלם".
ד. ענוי הדין שנגרם לנקבל.

ג.

בייך הנקבל הצטרפה פחות או יותר לנמוקים אלו.

לא מצאתי באף אחד מהנמוקים הללו עילה מספקת להקלה משמעותית כל כך בענישה
המשמעתית ולסטיה מנורמת הענישה שנקבעה לאחרונה למקרים כאלו. המעיין בכלל הליכי
המשמעת יווכח על נקלה שחלוף הזמן במקרה זה הוא קצר יותר מחלוף הזמן ברוב רובם של
הליכי המשמעת. הרצון להחזיר את מי שחטא לייתלסי משותף לכל הליכי המשמעת ואולם לא
מצאתי מקרים בהם היה בכך בלבד כדי להקל בעונשם של מורשעי עבירות משמעת בדרך מופלגת
כל כך. ענוי הדין המאפיין לצערי חלק משמעותי מאד של הליכי המשמעת עולה לאין ערוך על
עינוי הדין במקרה זה, ואולם חרף זאת אינני זוכר מקרה בו ניתן לגורם זה משקל כל כך מכריע.

על ההתיחסות המוטעית של הנקבל כאל סרח עודף של יישוליים פרוצדורליים" כבר עמדתי. כך
גם על הטעון שאין סיכון של ממש בתרופות שמדובר בהם. חוסר הרשעות קודמות הוא אמנם
נימוק שצריך להביאו בחשבון, ואולם הוא מאפין את רוב רובם של הליכי המשמעת ולא ראיתי
שהיה בנימוק וה די כדי לסטות באופן משמעותי כל כך מנורמת ענישה.

כללו של דבר, כשאני מביא בחשבון את כלל ההיבטים, אלו שפורטו על ידי, אלו שפורטו על ידי
הרוב והמעוט בועדה, ואלו שהועלו על ידי בייכ הצדדים, נראית לי דעת הרוב מדעת המיעוט.

אין זה סוד שנזיפה בלבד איננה נקלטת בתודעת הצבור, גם לא בתודעתם של כלל הנקבלים,
כעונש של ממש. נזיפה בלבד אינה מרתיעה דיה, במיוחד לא כשיכול ויש פיתוי לא קטן לסטיה
מרישום מספיק וקפדני, זאת נוכח רווחים כספיים משמעותיים שניתן להפיק מפירצה ברישום
הבלתי תקין, ואלו יכולים לקרוץ לעוסקים. ענישה משמעתית של ממש יכולה להיות משקל
שכנגד לפיתויים אפשריים. ויתור על אמצעי הרתעה מסוג זה יגרום לאובדן אחד ממקורות

P.1

PAGE

LESHKA MESHPATIT

ניתן היום –

7

.26.1.09

025657799

האכיפה היעילים. יש חשש שתחקרנה לציבור הרוקחים של מתן נזיפה בלבד לא תשיג את
מטרתה. ההקרנה לצבור בכללותו יכולה לגרום לתסכול ולאובדן אמון.

Jan 27 09 08:198

אימוץ דעת הרוב נעשה על ידי נוכח כלל נסיבות המקרה הקורנקרטי הנדון כאן, ואין לראות בו
אינדיקציה לכך שבכל המקרים ובכל הנסיבות זוהי רמת הענישה הראויה. נהפוך הוא.

אני מאמץ כאמור את דעת הרוב ומורה על התליית רשיון הנקבל למשך חדשיים החל מ- 1.5.09.

13:50

ג זילב

נשיא (בדימוס) של ביהמ"ש המחוזי בירושלים

26/01/2009